בית פרטי עם בלוקי הפומיס של בלוקל-רביד! | בונים בית

בית פרטי עם בלוקי הפומיס של בלוקל-רביד!



היי חברים יקרים ,

מה שלומכם? מקווה שאתם עוברים את תהליך הבנייה עם החוויה הכי חיובית שיש , אני רואה שכן , אני רואה את הנתינה והעזרה ההדדית בקבוצות שלנו , כל הכבוד לכל אחד ואחד שעונה ומשתף!

הלוואי ובעבר היתה לי קהילה נפלאה כמו שלנו !

הפעם אני החלטתי לכתוב לכם על בלוק הפומיס , לא מעט שאלות שלכם הבונים על איזה בלוק עדיף , למה פומיס כשם כללי לא מספיק כדי לקבוע לקבלן להביא בלוקים איכותיים לבית שלכם ? מהו בידוד תרמי ובעצם איזה בלוק עדיף לקנות לבית החדש שלכם...

אז הפעם צוות בונים בית הצפין לצפון כדי להסביר ולהראות לכם את כל האמת על מהו פומיס ואיך מייצרים בלוק בכלל..

בסוף המאמר יהיו שאלות ותשובות שלדעתי חשובות , ששאלתי את מנהל הפיתוח של המפעל.

אז לאחר שלפני שלושה חודשים הזמנתי את בלוקל רביד להרצות לנו בקצרין לקהילה כחברה שאני לא מהיום מאוד מאמין בה והמוצרים שלה לדעתי מעולים חוץ מזה שהם גם תורמים לקהילה ועושים לא מעט פעילויות חברתיות ,אני מאוד אוהב ומעריך חברות שתורמות לקהילה באופן כללי , ההרצאה היתה מדהימה ומועילה ולכן ביקשתי מהם בנוסף שאגיע למפעל שלהם ובאמת לראות את הכל על בלוק הפומיס ועל תהליך הייצור שלו .

אז שבוע שעבר הגעתי למפעל בקיבוץ רביד , קיבלו אותי בצורה מדהימה ואני כאן מעביר לכם את כל התחושות שלי מאותו היום ובעצם הסבר על הכל כדי שתוכלו להבין יותר וזאת המטרה , שכולנו נהיה חכמים יותר לקראת תהליך הבנייה .

אז נתחיל ? יאללה....

קצת רקע על בלוקל למי שלא מכיר , מפעל בלוקל כבר קיים 30 שנה והוא נקרא כך מכיוון שהרעיון המקורי שלו הוא לייצר בלוק – קל עם טוף מרמת הגולן ולכן גם הם נמצאים בצפון ,הסתבר לאורך זמן שהטוף באזור רמת הגולן הוא אינו אחיד והוא נוצר מהרבה התפרצויות געשיות קטנות בהיסטוריה ולכן החומר מאוד שונה מבחינת החומר גלם שהגיע משם ומכונות לייצור בלוקים הם מאוד מאוד רגישות לשינויים בחומרי הגלם ומחייבות חומר גלם אחיד בניגוד למשל לבטון מובא ששם הרגישות היא פחותה ולכן הטוף הפסיק להיות חומר הגלם המרכזי(הוא עדיין משמש חומר גלם שולי) ולכן עברו לפומיס ,בלוקל הם הראשונים בארץ שהביאו אותו לייצור בישראל והיום כבר לא מעט חברות משתמשות בו , רובם מאותו מקום שזה מאי בשם יאלי מיוון ,חוץ מזה שהאי קרוב לארץ ,היתרון של החומר משם הוא שהוא נוצר מהתפרצות געשית אחת ולכן החומר מאוד מאוד אחיד ולכן גם מייצאים משם כמעט לכל העולם , בכלל שתדעו פומיס זה חומר מאוד נפוץ , יש גם בטורקיה , בסין , בארה"ב ובעוד עשרות מדינות.

אבן פומיס , מאוד מאוד קלה ובעלת מבנה ספוגי

זהו החומר גלם

”בלוק

אז בחדר הזה פגשו אותי וישבנו להסבר קצר על פומיס

”בלוק

”בלוק

אוקיי , זהו איתי שאיתו העברתי את שעות הבוקר , אחלה בחור , מאוד מקצועי ונעים מאוד

אז מה זה בעצם פומיס ?

התכונה של הפומיס שזו אבן מאוד קלה ( כפי שראיתם למעלה ) , יודעת לצוף על מים , מאוד עמידה לאש ועקב כך שהיא מאוד קלה ואוורירית רמת הבידוד התרמי שהיא נותנת היא מעולה.

לעומת הטוף החללים של הפומיס הרבה יותר סגורים ולכן יש פחות ספיגה של מלט בתוך האבן בזמן הייצור .

חשוב להבין ואני רואה את זה אצל בונים אחרים בקהילה , יש הרבה יצרני פומיס בארץ אך חשוב להבהיר לקבלן שאתם רוצים פומיס של החברות המובילות בשוק ולא של איזה יצרן עלום שם . שתבינו שאמנם כולם מייצרים מאותו חומר והחומרי גלם הם דומים אצל כולם אך ההבדל הגדול הוא בבקרת איכות , איכות הקו ייצור וההון האנושי שעובד בו, אם יש חומר טוב ואין צוות מיומן ובקרת איכות מצוינת אז שום דבר לא שווה וזה ההבדל הגדול בין מוצר איכותי לכזה שלא.

התבניות ייצור מאוד מאוד חשובות ויצרן טוב מתחזק אותם בשוטף והתבניות שלהם איכותיות יותר ולכן גם בלוקים מיצרנים איכותיים גם עולים יותר , אין קסמים חברים , כמו עם קבלנים , הזול יותר הוא בדרך כלל גם הגרוע ביותר.

אז איך מייצרים בלוק פומיס?

בגדול כדי ליצור בלוקי בטון לסוגיהם ,לוקחים חומרים מהקרקע כגון חומרים גיריים ואגרגטים בגדלים שונים, חומרים בזלתיים ,חול מחצבה , שתדעו שבכללי , בכל העולם , הנטייה היא לייצר בלוקים מחומרי קרקע שנמצאים באתו אזור גיאוגרפי של היצרן , מערבבים אותם במיקסר עם דבק ושמים אותו בתבנית ומחכים שיתייבש , הדבק הוא בעצם צמנט (אותה אבקה אפורה שכולכם מכירים) וכשמערבבים אותו עם מים הוא הופך לדבק , כמות הצמנט והמים משפיעה על חוזקו של הבלוק , דוחסים לתוך תבניות בעזרת מכבש מה שנותן לבלוק את צורתו ואת חוזקו וממתינים שיתייבש...

בעגה המקצועית זהו בטון יבש כיוון שלאחר הכבישה הבלוק "עומד" והוא לא צריך להישאר בתבניות לייבוש אך במגע ביד בשלב זה החומר בצקי, אפשר להרגיש את גמישותו וניתן לפורר אותו .... , נראה את זה בהמשך...

כשהבלוק יוצא החוצה יש צורך להמתין כדי לתת לצמנט זמן להתחזק ובשביל כך הוא צריך , מים , חום וזמן ...

זמן ממוצע לייבוש עד שבלוק יכול להיות משונע לשטח הוא יומיים שלושה , תלוי במורכבות הבלוק .

בדרך כלל מייצרים בלוקים למלאי ולכן זה לא כלכך משנה זמן הייבוש .

”בלוק

זהו בלוק העל דור 2 של רביד – הבלוק מיוצר כמו שכתבתי , רק לאחר הכבישה והייבוש מחדירים את יחידת הקלקר ,ההבדל בין דור 1 לדור 2 הוא בגשר הפנימי בין יחידות הבטון , בדור הראשון שתי היחידות היו נפרדות והקבלנים פחות אהבו את זה ולכן בדור 2 הנושא שופר ובוצע גשר פנימי שמחבר את שתי היחידות יחד על הקלקר ובלוק זה כבר מקבל ביקורות נפלאות מהשטח.

הבלוק הזה דרך אגב נותן רמת בידוד מעולה !!!

כפי שאתם רואים בתמונה העליונה הבלוק הזה הוא שקע/תקע מה שנותן בנייה יותר מהירה ויותר מדויקת , כל נקודה שהפועל צריך לחבר בשטח היא נקודה עם פוטנציאל לכשל ועם הבלוק הזה הנושא הזה מבוטל כמעט לחלוטין .

כפי שאתם גם רואים שתי יחידות הבטון אינם שוות , היחידה הגדולה (עם שני החורים) היא היחידה שמופנית כלפי פנים הבית והיחידה שניה היא כלפי חוץ הבית, היחידה הגדולה יותר היא גם עבור חציבות וגם עבור מסה תרמית שזה בעצם מגדיל את נושא ה"נוחות התרמית" כלומר כמה נעים לנו בבית והבלוק הזה מעניק מסה תרמית שבעצם הבית "שומר" על הטמפרטורה והחום/קור אינם "בורחים" החוצה במהירות אלא הטמפרטורה נשמרת בבית וכפועל יוצא יותר נעים לנו בבית.ככל שהמסה התרמית גבוה יותר כך הנוחות התרמית טובה יותר .

שתבינו שיש חשיבות גדולה של שילוב מסה גבוהה בבידוד התרמי, למשל אם תיכנסו לבתים עתיקים בכפרים ערביים לדוגמא או למצודה ביום קיץ חם תראו שנעים וקריר בפנים , מדוע ? כיוון שהקירות שם הם בעובי של חצי מטר או אפילו מטר ולכן אמנם המקדם התרמי מאוד נמוך אך המסה התרמית מאוד גבוהה ולכן גם הנוחות התרמית גבוהה.

לחילופין אם ניקח קרוואן ונצפה אותו בקלקר שהבידוד התרמי שלו מאוד גבוה , פי 50 מבטון ,אז בקיץ יהיה מאוד מאוד חם בקראוון כיוון שיש לי אמנם מקדם תרמי מאוד גבוה אך מסה תרמית נמוכה מאוד כמעט אפסית של 10 ס"מ קלקר .

מה שאני בא לומר לכם הוא שמקדם הבידוד התרמי אינו מספיק וחייבים גם מסה תרמית כדי לתת נוחות תרמית לבית.

הרעיון בבלוק הזה הוא בעצם ליצור תמהיל של מקדם תרמי יחסית גבוה עם נוחות תרמית טובה מה שנותן בסופו של דבר בידוד תרמי מציון לבית שלכם.

מקדם הבידוד התרמי כפול המסה התרמית = מספר שתוכלו לקבל השוואה ראשונית חשובה שזה בעצם זה בעצם הנוחות התרמית שלכם.

לשם השוואה המכפלה עבור בלוק פומיס בבידוד של 0.95 ובמסה של 180 ק"ג למ"ר נותנת 166. לעומתו לבלוק רגיל ישן בידוד 0.30 ובמסה 225 והמכפלה רק 67 .

איך הצורה ההנדסית של הבלוק משפיעה על הבידוד התרמי שלו?

למשל כאן ניתן לראות השוואה בין בלוק שחור 4 חורים שלא מתאים לבנית קירות חוץ כיוון שהוא נחות תרמית. לבין בלוק זהב של רביד. בבלוק השחור על שטף החום לעבור 20 ס"מ של חומר רציף על מנת להגיע לצד השני. לעומת זאת בבלוק זהב 25, על אף שעובי הלוק 25 ס"מ, שטף החום/קור מבחוץ צריך לעבור בממוצע מרחק כמעט כפול של חומר רציף.

”בלוק

עכשיו נציג את בלוק הזהב לדוגמא של רביד ונראה מדוע הוא משפר מאוד את התרמיות חוץ מזה שהוא כמובן עשוי מפומיס שהוא מבודד טוב יותר .


”בלוק

כפי שאתם רואים בבלוק הזה לחום/קור יש הרבה יותר מסלול לעבור מהחוץ לפנים ולא רק גשר קור של 20 ס"מ...



”בלוק

”בלוק

”בלוק

”בלוק

אוקיי חברים ? נתחיל בסיור ? יאללה..!

”בלוק

המערום הזה של הפומיס מגיע באוניה פעם בכמה זמן למפעל וישנם עוד מערומים של חומרי גלם ממחצבים בארץ שמגיעים על ידי משאיות כל יום וחומר הגלם מגיע אל תוך המיקסר.

”בלוק

במיכל זה ממלאים צמנט שנכנס לתוך מיקסר גדול שיכיל מים צמנט וחומרי המחצבה,מיקסר נוצר כל 10 דקות בהתאם לקו ייצור ואז ממלאים אותו מחדש .

”בלוק

המיקסר מייצר את החומר וכאן אתם רואים את המסוע שנותן לו חומרי גלם ובסוף מגיע אל המכבש שתיכף נראה אותו.

”בלוק

כאן אנו רואים את חדר הבקרה של קו ייצור אחד מתוך שניים ( את השני אציג בתמונות הבאות)

וזה קו של 30 שנה שאמור להיות מוחלף לקו חדש ומתקדם מאוד בימים אלו , כאן יושב מנהל משמרת הייצור שמחליט איזה בלוק לייצור בהתאם , הוא גם קובע כאן כמה חומר להכניס לתוך המיקסר וזה משתנה בהתאם לבקרת הייצור , כמה צמנט , מים וכ"ו... ואז שופכים את התערובת לתוך המכבש

בגדול למכבש מחוברת תבנית , יש משפך ששופך עליו את החומר הרטוב (תערובת שמגיעה מהמיקסר)

התערובת נשפכת על התבנית , ראש התבנית יורד עליה , המכבש כובש וישנם ויברטורים בצדדים שמרעידים את כל העסק...

למה להרעיד ? כדי שחלקי החצץ יידבקו חזק אחד לשני מה שייתן בלוק מאוד חזק

בסופו של דבר כך נקבע חוזקו של הבלוק וזהו בעצם ה"ח" של הבלוק כלומר חוזק הבלוק

כאן אפשר לראות את פעולת המכבש

יש כינויים כמו ח3,ח4,ח5 וכ"ו זהו בעצם חוזק הלחיצה של הבלוק ניוטון לממ"ר .

הסטנדרט זהו ח-3 , ככל שהחוזק גבוה יותר כך עלות הבלוק ועלות הייצור שלו יקרה יותר כיוון שלוקח יותר זמן לייצר אותו והוא לוקח יותר צמנט .

כינוי החוזק הוא לפי התקן של הבלוקים ומי שמייצר ח-3 ייצר בחוזק מעט גבוה מהכינוי כדי לקחת טווח ביטחון , רביד למשל מצהירים על ח-5 כשבפועל הם מייצרים בח-6 ו-ח-7 אך ההתחייבות היא על ח-5 .

הבלוקים לאחר המכבש יוצאים רטובים ואתם ממש יכולים לחוש ביד כמה התערובת עדיין בצקית .

כפי שתראו בסרטון הזה

יש עובד שאחראי לראות שהבלוקים יוצאים כמו שצריך וכאן בא לידי ביטוי בקרת האיכות של היצרן

ואם יש צורך לבצע שינויים ברמת המיקסר מבחינת כמויות חומרי הגלם , הלחיצה , הרעדה וכ"ו

הכל אוטומטי אך בקרת האיכות בסופו של דבר נעשית על ידי עובד מיומן שרואה בשטח אם הכל תקין.

”בלוק

”בלוק

כאן לאחר שהבלוקים יוצאים מהמכבש רטובים כפי שראינו הם נכנסים לתאי אשפרה ויוצאים משם חזקים לאריזה על משטחי עץ להמתנה למכירה

”בלוק

בלוקים שיוצאים לאריזה

”בלוק

כאן עומד עובד שמסנן בלוקים שיצאו בצורה לא תקינה , בלוק שבור ופגום נכנס למגרסה

”בלוק

המראה שאתם רואים בתמונה העליונה בסוף המסוע זה עבור העובד שיראה את צידו האחורי של הבלוק וכמובן מוצאים כל בלוק שלא מושלם – בקרת איכות, אסור שבלוקים לא תקינים יגיעו ללקוח ולכן בקרת איכות היא מאוד חשובה

הבלוקים בסוף התהליך נערמים במשטח על פי סוג הבלוק , ונקשרים במשטח – הכל אוטומטי

”בלוק

”בלוק

אז בואו נבקר בקו החדש שמייצר את הבלוקים המתקדמים של רביד כגון הזהב ובלוק העל.

”בלוק

זהו הקו היותר חדש מאמצע שנות ה2000 שמייצר את הבלוקים המתקדמים ביותר של רביד

ההבדל בין הקו הראשון שראינו לקו הזה הוא שכאן יש יותר מכלים לסוגים שונים של חומרי גלם המאפשרים תערובות יותר משוכללות ובנוסף , המכבש כאן יותר גדול ולכן גם מייצר יותר בלוקים

מכאן ניתן לשלוט בכל הקו ייצור .

כאן בדיוק שנכנסנו היתה החלפה של תבנית (שזה בעצם החלק הכי חשוב במערך)

”בלוק

כאן בדיוק החליפו תבנית במכבש אז היתה הפסקת ייצור עד לסיום ההחלפה

”בלוק

זהו המכבש שבעצם בתוכו יושבת התבנית וכובשת את הבלוק לצורתו הסופית

לכל בלוק יש את התבנית שלו

הבלוקים נערמים לתאי האשפרה שהם גדולים הרבה יותר ויוצאים יבשים לקו האריזה כמו שהסברתי קודם לכן

עם בקרת איכות נוספת לגריסת בלוקים פגומים ישירות לגריסה ואז למיחזור.

”בלוק

כאן אנו רואים את המגש שהבלוקים נוסעים עליו וזה עוד פרמטר של איכות , חברה שלא תדאג להחליף אותם בזמן ותדאג שהמשטח יהיה תקין ולא שחוק ישפיע על איכות הבלוק ובזה המפעלים נמדדים,באיכות .

”בלוק

אלו התבניות – לכל תבנית יש את שם הבלוק שלה , תבניות שחוקות משפיעות על איכות הבלוק ולכן תבניות אלו יוצאות משימוש בבלוקל.

תיכנון התבניות מתבצע על ידי היצרן וזהו "הסוד" של כל יצרן וביקשו ממני לא לצלם את התבניות ולכן מכבד ולא צילמתי אך רק שתדעו שאיכות התיכנון של התבנית משפיע מאוד על איכות הבלוק.

ייצור התבניות מתבצע בארה"ב בעיקר ויש בארץ גם ייצור כזה , מדובר בפלדות שחיקה מאוד חזקות.

בקו החדש הזה מייצרים כל היום ולכן מערך הגריסה צמוד למסילת שינוע הבלוקים כדי שלעובד יהיה קל יותר לגרוס את הבלוקים הפגומים .

”בלוק

כפי שאתם רואים "פח" הגריסה מצד ימין (הירוק) צמוד למסילת שינוע הבלוקים לאריזה כך שמציאת בלוק פגום יישלח במהירות לגריסה .

”בלוק

שמים את הבלוק הפגום והוא מגיע ישירות לגריסה

”בלוק

הבלוקים בדרך לאריזה

”בלוק

בלוקים לאחר אריזה לקראת שינוע לספקי חומרי הבניין

”בלוק

”בלוק

איך צריך לצאת משטח ?

חותמות חברים , חותמות וכמובן לסגור בחוזה מול קבלן השלד איזה בלוק פומיס אתם מקבלים , כבר פנו אלי כמה בונים ושאלו אותי איך הם יכולים לדעת שהבלוק שהביא הקבלן הוא אכן הבלוק אליו הם התכוונו.

אם לא תציינו שת שם היצרן והחברה בדרך כלל ואני מדגיש בדרך כלל הקבלן יביא לכם בלוק פומיס באיכות שונה של יצרן אחר( כפי שראיתם בכתבה זה חומר נפוץ ואין סוד בייצור בלוקים של פומיס ) האיכות קובעת , יצרן איכותי מייצר בחוזק לחיצה מעולה , עם בקרת איכות מצוינת וכן זה נמדד ,יצרנים עלומים ייצרו לכם פומיס פשוטים בעלי חוזק לחיצה מינימלי וגם אתם לא בטוחים שקיבלתם בלוק פומיס אמיתי ורק לאחר שקילת הבלוקים ניתן לדעת אם זה פומיס טהור או לא , מה לעשות , איכות עולה כסף ולכן בלוק פומיס של עלומת שם תעלה זול לקבלן ... בקיצור חותמות וחוזה...

חמש חותמות לפחות על כל משטח שאתם מקבלים לשטח

אז איזה חותמות אתם רואים על הבלוק?

”בלוק

”בלוק

ח-4 – חוזק לחיצה של 40 ק"ג לס"מ מרובע

תן תקן ואת שם החברה המייצרת

235 – רמת הבידוד , כותבים 235 כביכול הכוונה היא ל 2.35 .

לבלוקי גג מסמנים את המסה שלהם ולכן אתם תראו לדוגמא חותמת של מ-600 ולא חוזק לחיצה כיוון שזו לא דרישה בתקן , מה אומר מ-600 ? זה אומר משקל מרחבי , 600 קילו למטר מעוקב.

תראו את ההסבר המלא בסרטון הזה.

אלו החותמות שמחתימות על הבלוקים

”בלוק

זהו חברים , מקווה שהעברתי לכם תחושה אמיתית והסבר אמיתי מה זה בלוק ואיך מייצרים אותו , למה חשוב יצרן איכותי שמקפיד על בקרת איכות . מקווה שעזרתי ושמחתי להתקבל כאן בבלוקל רביד בצורה הכי יפה ומכבדת שיש , מאחל לכולכם בהצלחה ואם יש שאלות אני כמובן תמיד זמין .

אז לאחר שסיימתי את הסיור נפגשתי את הטכנולוג הראשי של המפעל , שלומי לשאלות ותשובות , שלומי הוא בעל ניסיון מאוד עשיר בתחום ובעל ידע עצום .

מעביר לכם את השאלות והתשובות מראיון שביצעתי איתו , מקווה שתהנו ...

אם ישנם שאלות נוספות שלא שאלתי לגבי פס הייצור ואתם חושבים שחשוב לשאול אתם מוזמנים לשאול למטה בתחתית המדריך על בלוק פומיס ואעלה לעדכון נוסף .

זהו שלומי , מנהל הפיתוח וטכנולוג הראשי של בלוקל רביד ואיתו ערכתי את הראיון.

”בלוק

אז לפני הראיון דיברנו על אופן בניית הבלוקים ואיך היום השתרשה צורת בנייה של חגורה היקפית מבטון היורדת מקו התקרה ועד למשקוף העליון של החלונות. חגורה זו יוצרת גשר תרמי ענק הפוגם בתכונות התרמיות של המבנה. אין חובה לבנותם מבחינה מבנית. זה אך ורק נוחות של בנאים. עדיף תרמית ללא פגיעה מבנית לבנות חגורת בלוקי תעלה מעל החלון ולהמשיך בנייה בבלוקים מבודדים עד קו התקרה.

להמחשה הדוגמא הזו





”בלוק

”בלוק

מה שהסברתי לגבי בניית הבלוקים , תעלה ואז המשך של בלוקים עד התקרה , להשגת בידוד תרמי טוב יותר ולא יציקת בטון , כמה שפחות חגורות בטון ויציקות בטון וכמה שיותר בלוקים זה טוב יותר תרמית לבית , זה ככלל.

אתם צריכים להדגיש זאת לקבלן כמובן.

”בלוק

אוקיי , לסיום המאמר ניגש לראיון שאלות ותשובות?


מה זה בעצם בלוק – נשמע טריוויאלי לרובנו אבל ממה בעצם הוא מורכב? איך מייצרים אותו?

כשאומרים "בלוק" או בעצם "בלוק לבנייה" או "לבני בנייה" הכוונה לגוף מוצק טבעי או מלאכותי, עשוי לרוב מחומרים טבעיים ו/או מלאכותיים זמינים, שצורתו מתאימה להנחתו כחלק מרכיבי מעטפת של בניינים. גודלו לרוב מתאים להרמה ע"י בנאי אחד.

הכוונה ברוב המקרים למוצר לא מזויין. הוא יכול להיות גוף שלם מאבן טבעית שעובד לצורתו או גוף עשוי בטון שנוצק לתבנית במכונה תעשייתי.

בארץ אנו מכירים בעיקר:

בלוקי בטון עשויים מחצץ רגיל, בלוקים שמיוצרים בצורה מתועשת בארץ כבר כ-100 שנים, ושיתרונם בחוזק המבני.

בלוקי בטון עשויים חצץ קל, פומיס וטוף, שגם הם בעלי חוזק מבני גבוה ובנוסך תכונות תרמיות ואקוסטיות מעולות.

בלוקי "חול -סיד תאיים", המכונים "בלוקי איטונג", שיתרונם בבידוד התרמי

ובלוקי "חול סיד מוצקים" המכונים "בלוקי סליקה" המיועדים בעיקר למבני תעשיה ולחזיתות אדריכליות ללא טיח.

חשוב לציין שבלוק הוא מוצר הבנייה בעל הוותק הגדול ביותר מכול יתר מוצרי הבנייה המוכרים בעולם. אנו מכירים היום במזרח התיכון מבנים מבלוקים שנבנות לפני כ-10,000 שנים.

כיום, ברוב מדינות העולם המפותחות וגם הלא המפותחות השימוש בבלוקים נרחב ביותר. אחרי 10,000 שנות יצור בבלוקים נראה שגם ב- 10,000 השנים הבאות השימוש בהם ימשך

אם כך למה אומרים בארץ שהשימוש בבלוקים הולך ויורד ביחס לבנייה הגדלה?

העובדה נכונה לגבי הבנייה הרוויה, הבנייה של מגדלי המגורים, ולא לגבי הבנייה צמודת הקרקע. לבנייה הרוויה פותחה לפני כשני עשורים שיטה חדישה, ייחודית לישראל, המבוססת על יציקות בטון בתבניות במקום שימוש בבלוקים. לשיטה זו נותן יתרונות גדולים ליזמים ולקבלנים אבל חסרונות יחסיים לדיירים. לא זה המקום לדון בנושא אבל המעבר לשיטה הקטין את השימוש בבלוקים בבניה.


כולם מדברים על פומיס... מה זה פומיס? מה ההבדל בין בלוק מאגרגט (חצץ) רגיל לבלוק?**

פומיס – זה "חצץ קל טבעי" שייצר הטבע בתהליך של התפרצות וולקנית. טיפות הלבה שהועפו לאוויר בזמן ההתפרצות התמצקו באוויר כשהן מלאות בגזים. כשנפלו על הקרקע נוצרו שכבות בעוביים שונים המכילים אבנים בגדלים של 0-45 מ"מ.

תכונות הפומיס משתנות ממקום למקום בהתאם לסוג המגמה שהתפרצה וללחץ ששרר בזמן ההתפרצות. בארץ אנו מכירים את ה"טוף" שמשמש לחקלאות. ה"טוף" הוא חצץ ממשפחת ה"פומיס".

חצצים ממשפחת ה"פומיס" נמצאים בכ- 100 מדינות בעולם. מכיוון שהחומר הוא חומר טבעי, החומר בכל מקום בעל תכונות שונות ולכן משמש ליישומים שונים. לדוגמא, הטוף מרמת הגולן שמשקלו כ- 1,000 ק"ג למ"ק (משקלו של חצץ רגיל מעל 1,700 ק"ג למ"ק) נמצא מתאים פחות לתעשיית מוצרי בטון ומצוין לחקלאות. ה"פומיס" שמשמש בתעשיית הבטונים הקלים והבלוקים בישראל שמשקלו כ-600 ק"ג למ"ק, מקורו באי יווני הנמצא במרחק יומיים הפלגה מישראל והוא נמצא מתאים גם לחקלאות.

שני חומרים אלה, הפומיס והטוף שונים זה מזה במשקלם, בהרכבם הכימי ובצורת מבנה החללים שלהם. צבעו של הטוף משתנה משחור לחום ולצהוב באוד שהפומיס לבן. השוני בגוונים בגלל השוני בהרכב הכימי.

כאמור, אבן הפומיס מכילה חרירים מיקרוסקופיים רבים שנוצרו על-ידי כליאת הגזים בזמן ההתפרצות בתוך מבנה האבן. מבנה נקבובי זה הוא הנותן לאבן את תכונותיה המעולות: משקל קל, מקדמי בידוד תרמיים מעולים, מקדמי בידוד אקוסטיים מעולים, עמידות מצוינת באש, חוזק מבני גבוה, צבע לבן, אחידות מבנית בכל שכבות המחצבה, חומר לא פעיל כימית והאבן מתאימה לבנייה הירוקה.

”בלוק

”בלוק

בלוק פומיס וחתך בטון בבלוק הפומיס בו רואים את חצץ הפומיס

כשאני צריך לבחור בלוקים לבית, מהם התכונות החשובות ביותר שצריכות לעניין אותי וכיצד הבלוקים לסוגיהם מספקים תכונות אלה?

ראשית תכונות מבניות גבוהות כלומר, חוזק ללחיצה אנכית וחוזק למתיחה.

חוזק ללחיצה אנכית מאפשר לקיר הבלוקים הכלוא בתוך מבנה השלד מבטון (עמודים וחגורות) לסבול יותר עומסים המתפתחים עליהם כתוצאה מתזוזות מבניות המתפתחות עם השנים, ביחוד בשנותיו הראשונות של המבנה, ועומסים קיצוניים רגעיים המתפתחים כתוצאה של אירועים הרסניים חזקים בעוצמתם לתקופות זמן קצרות (רעידות אדמה, אירועים מלחמתיים וכו').

בתכונה זו מצטיינים בעיקר בלוקי הפומיס והבלוקים הרגילים. עצם היותם עשויים בטון ניתן להגיע לחוזקי לחיצה עד רגע קריסה גבוהים ביותר. התקן הישראלי מאפשר מספר דרגות חוזק, וקל מאוד ליצר בלוקים בדרגות חוזק גבוהות ביותר.

חוזק למתיחה - זו תכונה בעלת חשיבות עליונה. היא מציגה את היכולת של ליבת הבלוק לעמוד בעומסי מתיחה המתפתחים אליהם, כלומר כמה הבלוק נדבק חזק לרכיבים ו/או החומרים הצמודים אליו. צריך לזכור שבלוק בודד צריך להדבק לבלוקים שסביבו, לעמודים וחגורות , לטיט וטיח ולמוצרי חיפוי אחרים. תכונה זו, ככול שתהיה גבוה יותר תבטיח העמידות לאורך שנים וביחוד בעומסים קיצוניים קצרים.

מחקר שנערך במכון הלאומי לחקר הבנייה שבטכניון על חוזק ההדבקות בסוגים שונים של שיש על בלוקים למיניהם אישר תוצאות אלה.

תכונות בידוד: בידוד תרמי, בידוד אקוסטי ובידוד מאש

בידוד תרמי – תכונה זו תורמת משפיעה על שלוש תכונות משנה:

נוחות תרמית לשוהים במבנה גם בחורף וגם בקיץ ללא צורך בלבוש מסרבל בתוך הבית וללא שימוש במערכות קירור או חימום גדולים ויקרות.

מניעת עובש ופטריות על גבי קירות הפנים ו/או קירות החוץ.

חיסכון באנרגיה- בידוד תרמי גבוהה מאפשר שימוש במערכות חימום קטנות ולפרקי זמן קטנים.

בנושא התרמי לבלוקי הפומיס ולבלוקי "החול סיד, איטונג" יתרון על בלוקים רגילים.

”בלוק

בידוד אקוסטי – תכונה זו תורמת משפיעה על הנוחות האקוסטית במבנה. כולנו מכירים את ההפרעה ואי הנעימות כתוצאה משהייה בביתנו היקר והכל מגלל רעש הסביבה, השכנים, התחבורה, המטסים וכו'.

תכונה זו מושפעת בעיקר ממשקלו של הקיר. ככול שהקיר כבד יותר הבידוד האקוסטי שהוא מספק גבוה יותר.

בידוד מאש – תכונה זו תלויה בעיקר בסוג החומר ממנו עשוי הבלוק וממשקלו.

בישראל אין מעבדות לבדיקת עמידות באש לזמנים ארוכים תוך כדי העמסת הקיר בעומסים המתקבלים מלחץ המים הפוגעים בקיר שמותזים על-ידי הכבאים. בארה"ב פותחה שיטחה חישובית לקבלת תוצאות העמידות באש.

באופן כללי ניתן לומר ש"בלוקי הפומיס" ובלוקי ה"חול – סיד איטונג " עומדים באש טוב יותר מהבלוקים הרגילים אבל כל שלושת סוגי הבלוקים מקבלים תוצאו טובות כשהשניים הראשונים תוצאות מעולות.

כשאנחנו מדברים על בידוד, מהי השיטה לבדוק את רמת הבידוד של בלוק מסויים?

לצורך קבלת רמת הבידוד של רכיב מעטפת בנייה מסוים יש לדעת את רמת מוליכות החום של החומר ממנו הוא מיוצר. לשם דוגמא, מוליכות החום של חומר הבטון הרגיל גבוהה פי כ- 50 מהקלקר ורמת המוליכות של האלומיניום גבוהה פי כ- 100 מהבטון הרגיל.

לאחר שאנו יודעים את רמת המוליכות התרמית של החומר ניתן לחשב את רמת התנגדותו של החומר למעבר חום דרכו וזאת בהתאם לחתך המבנה שלו. לדוגמא, בבלוקי בטון עם חללים נלקחת בחשבון ההתנגדות למעבר החום של החומר והתוספת שמתקבלת מהחללים שבבלוק.


אז מהם המשתנים המשפיעים על רמת הבידוד של הבלוק?


רמת הבידוד של רכיב בנייה משפעת ממספר גורמים ולא רק מההתנגדות התרמית שלו.

הגורמים העיקריים הנוספים הם משקל הקיר ועוביו.

אתן דוגמאות להבהרה:

לקיר מבנה נייד עשוי קלקר בעובי 10 ס"מ המחופה להגנה בציידו החיצון בפח ובציידו הפנימי בלוח גבס רמת התנגדות תרמית גבוהה של 2.5 . רמת התנגדות תרמית גבוה מאוד, אבל, בקיץ מיד עם עלות השמש אין אפשרות לשבת במבנה ללא מזגן! להיכן נעלמה ההתנגדות התרמית?

בצד שני, לקירות מבנה עתיק עשויים אבנים כבדות ברוחב של כמטר יש התנגדות תרמית רק של 0.5 בלבד, חמישית מהמבנה הנייד. ניתן לשהות במבנה זה בקיץ ללא כל הפעלת מזגנים!

שתי דוגמאות אלה ממחישות את החשיבות שיש למשקל.

ואכן, התקינה הישראלית דורשת רמת התנגדות תרמי ביחס למשקל. ככול שהקיר כבד יותר אזי ניתן להסתפק בפחות התנגדות תרמית ולהפך, ככול שהקיר קל יותר נדרשת ממנה התנגדות תרמית גבוהה יותר.

כלי ראשוני לקבלת תחושה של מה עדיף בין מוצרים שונים הוא כל ההכפלה של שתי תכונות אלה; נכפיל את ההתנגדות התרמית של המוצר במסה שלו ומה שגבוה יותר כנראה עדיף תרמית.


בבתים של כולנו יש חלונות, דלתות, עמודים. אז עד כמה חשובה רמת הבידוד של הבלוק?

לבלוק ולכול רכיב מעטפת אחר חשיבות גבוהה מאוד. כל הזנחת טיפול ברכיב כלשהו יכולה בקלות לפגוע בתוצאה הסופית של הנוחות התרמית המושגת וההתנהגות האנרגטית הנדרשת. אבל כל רכיב שלא יטופל נכון ויהיה בו מחסור בתכונות תרמיות יכול לייצור בית המשמש גם בית גידול מעולה לעובש ופטריות על קירות המעטפת.


יש תופעה של בתים מבלוקים שלאחר כמה שנים ניתן לראות על פני החזיתות שלהם כתמים אפורים באזורי הבלוקים בלבד, כאילו צילום רנטגן של הקיר. מה גורם לתופעה הזו? איך ניתן למנוע אותה?

”בלוק

תופעה זו של "קירות חזית רנטגן" נחקרה ע"י המכון הלאומי לחקר הבנייה והתברר שהכתמים מופעים דווקא על אזורי הבנייה בבלוקים. ככול שהבלוקים היו בעלי התנגדות תרמית גבוה יותר אז יש יותר כתמים. כתמים אלה עם גידולי עובש פטריות ועצות. נשאלה השאלה: למה הם גדלים דווקא על האזורים המבודדים? התשובה העיקרית היא שבאזורים אלה בורח בחורף פחות חום מתוך המבנה, הם מבודדים יותר ולכן פני הקירות החיצוניים קרים יותר ולכן, יש עליהם יותר עיבוי מים ואלו בדיוק התנאים הדרושים לגידול המזיקים.

על הבלוקים מסמנים את רמת החוזק שלהם. מה המשמעות של זה? ומה נחשב חזק?

התקינה דורשת סימון של חוזק הבלוק ללחיצה אליו מתחייב היצרן. חוזק זה חייב להיות מסומן על לפחות חמישה בלוקים בכל מארז היוצא מהמפעל. כפי שהוסבר קודם לכן, יש מספר דרגות חוזק. הסימולים מסומנים בציידו הימני של הבלוק עם סימון האות "ח" לפניהם. לדוגמא: ח-3, ח-4, ח-5 וכדומה. רוב בלוקי בלוקל רביד מסומנים בח-5, שתי דרגות מהחוזק המינימאלי הנדרש.

האם יש קשר בין החוזק המסומן לרמת ההדבקות של הטיח על הקיר? למניעת סדקים?

ככול שהבלוק חזק יותר ללחיצה הוא חזק יותר גם למתיחה, וככול ששני אלה גדולים יותר הטיח ידבק טוב יותר וניתן יהיה להגדיר את הבלוק כ"

בלוק שנועד למניעת סדקים".

היום לא מעט בונים שמים דגש על בניה ירוקה ויש מועצות שאף דורשות את זה בתבע . אני רואה שאתם מסמנים את הבלוק בתו ירוק. מה המשמעות של זה?

המשמעות מעט מורכבת אבל ניתן לומר שבלוק שמסומן בתו ירוק ובנוסף קיבל הערכה תקנית טובה על השפעות של יצורו על הסביבתית, הצהרת מחזור חיים- LCA), תורם בתחומים הבאים:

לסביבה:

- פחות פגיעה סביבתית ביצורו;

- תכונות תרמיות משופרות למבנה ממנו נבנה;

- חיסכון אנרגטי (קירור וחימום) המבנה

- סיכוי מופחת לגידולי עובש ופטריות על פני קירות חוץ ופנים.

לקבלן ולבונה:

אפשרות קבלת דרוג גבוה יותר בכינוי הירוק, יותר כוכבים.

קידום השיווק והמכירה למבנה.

כשאני מתכנן את בנית הבית איך אני יכול להעריך את עלות הבלוקים מתוך כלל עלויות הבניה?

מניסיון רב שנים ניתן להעריך את עלות הבלוקים בבניה כ-1.5-2% מכל עלות הפרויקט. המשמעות היא שהמעבר מבלוק בעל איכות תקנים ברמה בינונית לבלוק תקנית בעל איכות ברמה גבוהה היא של תוספת בין 1000 ל-כ- 7000 ₪ לכל הווילה .

”בלוק

האם נכונות השמועות שאני שומע מחלק מהבונים שלבלוק מסוג פומיס יש קרינה?


נתחיל באמירה חד-משמעית שכול מוצר בנייה וכמעט כל גוף קיים פולט קרינה. אפילו הכפתור שבחולצתנו, העגבנייה שאנו אוכלים והמים שאנו שותים ואפילו רקמות גופנו והעצמות . אם כל אלה פולטים קרינה אז ברור שגם חומרי הבנייה פולטים ברמה כלשהי.

נשאלות השאלות למה יש? וכמה יש?.

ההסבר ללמה פשוט. כל גוף מכיל בהרכבו הכימי בנוסף ליסודות המוצקים גם מעט מאוד יסודות כימיים שמשנים צורתם עם הזמן במבנה האטומי שלהם. זאת עובדה קיימת מאז הבריאה.

בזמן השתנות יסודות אלה נפלטת אנרגיה בצורה של קרינה. השאלה היא כמה קרינה נפלטת.

עצם העובדה שאנו חיים בסביבה קורנת מאז ומתמיד מצביעה על העובדה שהגוף החי, הצומח, והדומם יודעים להתקיים ורגילים להתקיים בסביבה כזו, וכנראה אפילו זקוקים לרמות נמוכות שלה. וכאן נשאלת שוב השאלה, כמה קרינה?

מכיוון שאנו מבקשים להגביל את הכמות לרמות סביבתיות תקניות ומכיוון שהאדם נמצא רוב זמנו בתוך מבנה "קורן" נכתב בישראל תקן ישראלי להגבלת הכמות של הקרינה. ישראל היא מהמדינות המתקדמות בעולם בישום התקן והתקן שלה הוא מהמחמירים בעולם. יחודו בכך שהרמה המותרת בו נמוכה ביותר והוא חל גם על קרינה וגם על רדון ביחד. בעולם תקנים מקבילים דנים רק בקרינה.

התקן ישראלי הקיים חל כל מוצרי הבנייה המינראליים, בין היתר על הבטונים והבלוקים.

ולכן, התקנים הישראליים לבלוקי בנייה ולבטון מחייבים בדיקות ועמידה בדרישות התקן. המשמעות המעשית היא שבעצם כל בלוק ישראלי נושא תו תקן נבדק ונמצע בפיקוח מכון התקנים בנושא!

ולעניין הספציפי של בלוקי הפומיס, הבלוקים נבדקים כבר מעל עשור שנים ונמצאים תקנים לחלוטין. חשוב לומר שעד היום לא נמצא שום מוצר בנייה בישראל שרמות הקרינה שלא חורגות מרמות הדרישה המחמירות שבתקן הישראלי.

לצערנו נושא הקרינה עבר בארץ מהליך בריאותי להליך מסחרי שנוצל ללא הצלחה בעבר על-ידי חברות מסחריות. השימוש נידחה בצורה חריפה על ידי מכון התקנים הישראלי וגורמים מקצועיים אחרים.

האם יוצאות הנחיות לקבלנים או שהבונה אמור להנחות מבחינת צורת העבודה על בלוק הפומיס בחציבות ? בחציבות רגילות עם קונגו הוא מתפרק ,האם יש דרך "נכונה" לעבוד איתו ? ואיך הבונה הפרטי מנחה את הקבלנים לגבי אופן העבודה איתו ?

בלוק פומיס, כמו כל בלוק אחר, ואני מדגיש, כמו כל בלוקל אחר, צריך להיות מעובד בבניה על ידי מקצוענים, הבנאים, החשמלאים, האינסטלטורים וכו'.

כל בלוק יוצא מהמפעל בעל תכונות תקניות בהן בין היתר החוזק. אנו בבלוקל מספקים את רוב הבלוקים שלנו בשתי רמות חוזק מעל החוזק המינימאלי הנדרשות בתקן וכפול בערך מהחוזק של הבלוקים הקלים המבודדים מסוגים אחרים.

כל בלוק מיועד לשמור על תכונותיו לאורך כל חייו. באם יפגע על-ידי פגיעה פיזית לא סבירה בו בזמן חציבה עם פטישים ברור שתכונותיו הפיזיות יופחתו, ולכן, אנו ממליצים שבכל חציבה, בכל סוג של בלוקים, יעבוד המקצוען עם דיסק חיתוך ולא עם פטיש או קונגו! קונגו נועד לחציבה בבטון ולא בבלוקים!

הבונה הפרטי צריך להדגיש נושא זה בזמן יצירת הקשר עם קבלניו.

בהמשך לשאלה הקודמת , בעלי המקצוע לצערי לא טורחים לסגור ולבטן את הבית לאחר ההכנות לתשתיות השונות , מקסימום הם זורקים כף בטון כשלאחר מכן מגיע הטייח שממלא לא בצורה אפקטיבית , השאלה שלי איך מכינים את הבית לטיח בצורה טובה ואפקטיבית תרמית כשכל הבית מחורר והרוס מהחציבות כי כמו שאתה יודע היום בית הוא מינימום חברת תקשורת עם לא מעט הכנות .


מכיוון שאנו מבקשים לשמר את התכונות התרמיות של קטעי הקיר הנחצבים לאחר גמר הבנייה. אם נשתמש לכיסוי החציבה בטיט רגיל נקבל באזורים אלה פחות בידוד תרמי. אם במקום טיט זה נשתמש בטיט קל שיכין הקבלן מחצץ פומיס נשמור על התכונות התרמיות. חצץ פומיס ניתן לקנות בשקי ביג-בג בבלוקל או בספקי חומרי הבניין.

האם קיים סוג של ייעוץ שבונים יכולים לקבל עוד בשלב התכנון האדריכלי כדי שהתכנון עצמו יהיה נכון ואפקטיבי תרמית ?

בבלוקל ניסיון של מעל 30 שנים בבנייה צמודת הקרקע. אנו שחרטנו על דגלנו לקדם את הבנייה בישראל מקיימים סדנאות בנושא וביחוד בצמודי קרקע. הסדנאות האלה מתקיימות כשמצלחים לגבש קבוצות מספיק גדולות של מבקשים והן ללא תשלום.

הסדנאות דנות בעיקר בנושא השלד וחומרי המעטפת וכוללות גם המלצות שונות לבנייה ולתכנון שמניסיון אנשי בלוקל, תורמים למבנה ולדייר.

איך בונה מבטיח לעצמו שהקבלן שלו מביא לשטח בלוקי פומיס עם תו תקן ולא של איזה יצרן עלום שם ?

הבונה צריך להגדיר מראש ובמדויק לקבלן אם איזה בלוק הוא מבקש לבנות את ביתו ומאיזה יצרן להביאו. זו זכותו המלאה של בונה פרטי.

לאחר שהגדיר זאת יכול הבונה לעקוב על השימוש בפועל בעזרת שני כלים:

על כל משטח בלוקים שהגיע לאתר הבנייה צריכים להיות לפחות חמישה בלוקים עם חותמת. החותמת צריכה לכלול את שם היצרן, רמת החוזק של הבלוק שמסומנת בצדו הימני העליון של הסימול עם האות "ח" ולידה כינוי החוזק, לדוגמא: "ח-5.0" . בנוסף בצדו השמאלי של הבלוק הכינוי התרמי של הבלוק לדוגמא: "1.40"

הבונה יכול לדרוש מהקבלן לראות את תעודת המשלוח של הבלוקים שהגיע לאתר. בתעודה זו ניתן לראות את שם היצרן, שם הבלוק הספציפי שהגיע ותכונותיו.

האם יישום טיח על בלוק פומיס הוא כמו בבלוק שחור ?


כן, בדיוק אותו דבר. שניהם בלוקי בטון צמנטיים ולכן בשניהם ניתן להשתמש בטיטי רגיל, בטיח רגיל ובכל שיטות היישום הרגילות. אין צורך בחומרים מיוחדים.

אם בונה רוצה עובי קיר חיצוני של 30 ס"מ איך יישום כזה אמור להתבצע בשטח ?


הדרישה לבלוקים ברוחב 30 נמוכה ביותר, כמעט אפסית, ולכן אנו לא מיצרים בלוקים ברוחב זה כיום.

במקרים חריגים, כשלקוח מבקש קיר מסוים בביתו לבנות ברוחב 30 ס"מ, אנו מציעים לו בניית קיר כפול מצרוף של שני בלוקים.

מה קורה אם רוצים לחפות את הבית באבן ירושלמית , איך היישום במקרה כזה אמור להתבצע על הבלוק ? האם הבלוקים יכולים לשאת את משקל האבנים על פי התקן ?


יישום זה מתבצע כמו על גבי כל קיר רקע אחר. התקינה לא מבדילה בין סוגים שונים של קירות רקע עליהם רוצים ליישם אבן ירושלמית. התקינה נותנת פתרון זהה הכולל רשת ברזל המעוגנת לקיר הרקע בברגים ושאליה קושרים את האבנים עם ווים מיוחדים.

בתקינה דרישה לחוזק השליפה של הברגים המחברים את הרשת לקיר הרקע. חוזק השליפה צריך להיות לא פחות מ-100 ק"ג. בקירות רקע מבטון, מבלוקי בטון רגילים ומבלוקי פומיס ניתן בקלות לקבל תכונה זו בשימוש בברגים שיוברגו למיתדים (דבלים) רגילים בקוטר 10 מ"מ.

תודה לשלומי על התשובות!.

תודה לערן על הסיור הנפלא ועל ההסברים!

ובכלל תודה לבלוקל רביד על האירוח הנפלא!

מקווה שהארתי לכם קצת את הידע לגבי בלוקים וניפגש בקרוב במפעל הגדול הבא .

אשמח לתגובות ושאלות בתחתית הדף,

שיהיה לכולנו בהצלחה !

תומר וצוות בונים בית