מינימל 2600 של קליל או הום ויו של אלובין ? איך בוחרים פרופיל לויטרינה הגדולה

שאלתי זוג שבונה בית ביהוד כמה הם תקצבו לחלונות. התשובה: “לא יודעים. זה כאילו חור שחור.” והם לא לבד. רוב האנשים שאני פוגש יודעים בדיוק כמה עולה המטבח, כמה עולה הריצוף, אפילו כמה עולה הגינון — אבל כשמגיעים לאלומיניום, פתאום זה ערפל. וזה בדיוק המקום שבו אנשים משלמים עשרות אלפי שקלים יותר, או פחות, בלי להבין למה.

ישבתי בזום בייעוץ אמיתי עם הזוג, האדריכל שלהם, המעצבת — ועם אור, קבלן אלומיניום שאני עובד איתו הרבה שנים. אור הוא דור שלישי בתחום: אבא שלו כמעט 40 שנה באלומיניום, סבא שלו בן 85 ועדיין בעניין 🙂 . הוא עובד עם כל החברות, ורואה מאות בתים בשנה. ותוך שעה הוא פירק את כל הסיפור של הויטרינה הגדולה — זאת שמכתיבה את המראה של כל הבית ואת חלק הארי של התקציב.

המאמר הזה הוא לא על “איזה חלון לקנות”. הוא על ההחלטה האחת שמזיזה את התקציב יותר מכל החלטה אחרת בחלונות: איזה פרופיל הולך בויטרינה הגדולה. מינימל אמיתי?  2600 של קליל?  או הום ויו של אלובין?
בואו נסדר את זה.

מפת השוק — מי בכלל משחק פה

לפני שמדברים על פרופיל ספציפי, צריך להבין את המגרש. בישראל יש שלוש חברות גדולות באלומיניום: קליל, אלובין ואלום גולד. יש עוד חברה בשם אקסטל, אבל היא עובדת בעיקר בבנייה רוויה ופחות נגישה לבנייה הפרטית — אותה אור מוציא מהתמונה כשמדובר בבית פרטי. ויש כמובן פרופילים בייבוא.

עכשיו הנקודה המעניינת: אלובין ואלום גולד בעצם גדולות מקליל — הן מוציאות הרבה יותר טונות של אלומיניום לשוק , כי הן עובדות בשוק הרוויה הענק. אבל בשוק הפרטי דווקא קליל שולטת כבר 25 שנה, באזור 80% מהבתים הפרטיים. בגלל זה קליל היא השם שכולם מכירים וברירת המחדל של רוב האדריכלים.

בשנים האחרונות שאר החברות נכנסו עם פרופילים משלהן. אלובין כבר בערך עשר שנים בשוק עם פרופילים יפים ואיכותיים. אלום גולד נכנסה רק בשנתיים האחרונות, ולדברי אור עדיין לא הגיעה לרמת הפיתוח של קליל ואלובין — “ייקח להם עוד שנה-שנתיים.” הן ינסו, יש להם הרבה כסף, אבל זה לא קורה בשנה.

למה זה חשוב לכם? כי כל היצרנים האלה מייצרים פרופילים מאוד דומים זה לזה. כל אחת לקחה את הסגנונות הפופולריים ועשתה גרסה משלה. כלקוח קצה אתם כמעט לא תראו את ההבדלים — אבל הם קיימים, והם משפיעים גם על האיכות וגם על המחיר. על מנגנון “שווה ערך” שמאפשר לקבל פרופיל זהה במחיר נמוך יותר הרחבתי במאמר נפרד על בחירת פרופיל אלומיניום ואיפה לחסוך — כאן אני רוצה להתמקד דווקא בקצה העליון, בויטרינה הגדולה.

שלושה סגנונות, ולמה כולם רצים למינימל

אור מחלק את עולם האלומיניום לשלושה סגנונות עיקריים, ושווה להכיר אותם כי הם קובעים את כל הכיוון:

• כפרי — פרופילים עם ידיות וחלוקות, לפעמים חלונות קשתות. סגנון חמים ומסורתי.
• באוהאוס — לקחו את הסגנון הבלגי ושדרגו אותו למשהו מינימליסטי יותר. עדיין יש חלוקות (לפעמים מודבקות על הזכוכית מבפנים או מבחוץ), אבל הקו נקי יותר. “כפרי בגרסה מינימלית.”
• מינימל — קווים חדים, הנמכות גבס, ספוטים, מסילה מחופה או בלי מסילה על הרצפה בכלל. בית “קריר” יותר במובן העיצובי. זה הסגנון שרוב האנשים רוצים בשנים האחרונות.

וכאן הלב של העניין: מינימל אמיתי הוא הדבר היקר ביותר בשוק. אור קורא לו “הדגל של השוק.” הוא לא רק מראה — הוא הנדסה. בואו נבין מה הופך אותו ליקר, ומה האלטרנטיבות.

מינימל, 2600 או הום ויו — ההשוואה האמיתית

אלה שלושת השחקנים שעלו שוב ושוב בייעוץ, וביניהם תתקבל ההחלטה על הויטרינה. כל אחד מהם פותר בעיה אחרת:

מינימל אמיתי — הטופ של הטופ

מינימל אמיתי מתוכנן למפתחים ענקיים — ויטרינות של שש, שבע, שמונה ואפילו עשרה מטר, בגבהים גדולים. איך פרופיל כל כך דק מחזיק כנף ענקית? הסוד הוא בעומק, לא ברוחב. במקום חזית רחבה, הפרופיל הולך לעומק — חמישה, שישה, שבעה סנטימטר בין הפנים לחוץ. זה מה שנותן לו את הכוח, בזמן שבעין רואים רק קו דק.

המינימל “מסתיר” את הכנף בתוך המשקוף. המשקוף עצמו נבנה בצורת ח’ ומכוסה בגבס, וברגע שמחפשים אותו — כמעט לא רואים אלומיניום בעין. הכנפיים, גם של 200 ו-300 קילו, זזות בתנועה חלקה על גלגלים מנירוסטה. וכשמוסיפים מסילה מרוצפת, גם הפס על הרצפה נעלם כמעט לגמרי. זאת הנראות החלומית — ועל זה משלמים.

קליל 2600 — הדגל של קליל

ה-2600 הוא פרופיל הדגל של קליל, ומהיקרים בשוק הישראלי. הוא שדרוג של פרופיל ותיק יותר, ה-2200 (אם בא לכם להעמיק בשורש המשפחה, כתבתי על ההבדל בין קליל 9200 ל-2200). מבחינת איכות — אין על זה ויכוח. מנגנון ההרמה-הזזה שלו מצוין: הכנף ממש עולה, נעולה היטב, אטומה. אור אומר עליו שהוא “סופר איכותי, ברמה הכי גבוהה שיש בארץ.”

אבל — ה-2600 הוא לא מינימל בניראות. החזית שלו רחבה, באזור החמישה סנטימטר, בערך כפול מהמינימל (שהוא בערך שניים וחצי). יש לו “נראות” רחבה יותר וידית גדולה. יש אנשים שאוהבים דווקא את הסגנון הרחב והנוכח הזה, ויש כאלה שמעדיפים את הקו הדק של המינימל. זה עניין של טעם — אבל זה הבדל שרואים.

יתרון אחד של ה-2600 שכדאי להכיר: בנעילה ובעמידות לרוח הוא מנצח. במקומות קרובים לים, עם רוחות חזקות, הכנף “צוללת” ונאטמת חזק. אם אתם בונים מול הים — זה שיקול אמיתי.

הום ויו של אלובין — המינימל של מי שלא רוצה להשתגע

וכאן ההפתעה של הייעוץ. הום ויו (Home View) של אלובין הוא פרופיל ש”מדמה” מינימל בצורה מרשימה: הוא בנוי כמו מינימל, מתאים למפתחים גדולים כמו מינימל, ובנראות הוא מינימליסטי ויפה מאוד. אור היה באותו יום בבית באולגה עם ויטרינה של 8 מטר על 3 בפרופיל הזה, ולקוחות שבאו לראות התלהבו.

מה הוא לא? הוא לא מינימל “אמיתי” לכל דבר. אם תסתכלו מקרוב, העליון והתחתון של הכנף לא מוסתרים לגמרי במשקוף (החזית והצדדים כן בנויים כמו מינימל). ואין לו מסילה מרוצפת כמו במינימל האמיתי. אבל — והנה הקאץ’ — הוא פחות מחצי מחיר מהמינימל האמיתי או מ-2600 בייבוא. בשורה התחתונה של אור: “בסגנון של מינימל במחיר הסביר, אני חושב שדווקא אלובין מנצחת.”

שימו לב להפרש: בין מינימל אמיתי ל-2600 מדובר על בערך 500–600 ₪ למ”ר, ועם המסילה המרוצפת זה מטפס לכמעט 1,000 ₪ למ”ר. על ויטרינה אחת בגודל 20 מ”ר, זה הבדל של כמעט 20,000 ₪ — בלי תריס, בלי שום דבר נוסף. רק הדגם של הפרופיל. זה הסכום שמסתתר ב”חור השחור” שאנשים לא יודעים לתקצב.

2600 זה לא 7600 — גם אם קליל קוראת להם דומה

זאת נקודה שמבלבלת כמעט את כולם, אז שווה לעצור עליה. הזוג בייעוץ כבר בחר ל”קומה למטה” פרופיל בשם 7600 באוהאוס, וחשבו שזה בעצם אותו דבר כמו 2600 רק במספר אחר. זה לא נכון. “זה קל לקרוא לזה באותו מספר, אבל הפרופיל שונה לחלוטין”, הסביר אור.

ה-7600 הוא פרופיל הבאוהאוס הכי איכותי בשוק — יותר טוב מה-fine של אלובין ומה”סקיני” של אלום גולד. קליל חיזקה לו את החיבור בין הכנפיים ולקחה אותו קדימה. אבל הוא שייך למשפחה אחרת לגמרי מ-2600. וההבדל המעשי קריטי כשמדובר בויטרינה גדולה — וזה מביא אותנו לעיקרון הכי חשוב במאמר הזה.

איך מודדים איכות של פרופיל? במשקל הכנף

אם תזכרו דבר אחד מכל המאמר — שיהיה זה. איכות של פרופיל אלומיניום נמדדת בשאלה אחת: איזה מפתח (כנף) הוא מסוגל להחזיק. ככל שפרופיל מותאם לכנף גדולה וכבדה יותר, זה אומר שהוא עמיד יותר — למומנט אינרציה, ללחץ רוח, לגובה ורוחב. זה לא תחושה, זה מספר.

בואו נראה את זה על הויטרינה האמיתית של הזוג: שלוש כנפיים, כל כנף בערך 2 מטר על 2.80 — סביב 80 עד 100 קילו לכנף. מי מהפרופילים יכול להחזיק את זה בכלל?

קולטים?! אותו פרופיל “יפה ואיכותי” שמושלם בחלון רגיל, פשוט לא קיים כאופציה בויטרינה הגדולה. בגלל זה הבחירה לויטרינה הראשית מצומצמת לעולם אחר מהבחירה לחלונות הקטנים. וזאת בדיוק הסיבה שאי אפשר “סתם להעתיק” את הפרופיל מהחדר לסלון.

הויטרינה הענקית והתריס — עד כמה גדול אפשר ללכת?

לזוג הייתה ויטרינה ראשית גדולה מאוד, והם רצו עליה תריס גלילה בכל הבית. כאן נכנס שיקול שרוב האנשים לא חושבים עליו עד שמאוחר מדי: גודל הויטרינה מוגבל לא רק על ידי הפרופיל, אלא על ידי התריס.

תריס גלילה אפשר לעשות בקלות עד 6 מטר — ואפילו קצת מעבר. שלב 61 (סוג של שלב תריס) עובד מצוין עד 6 מטר, בלי תקלות. מעל 6.5 מטר זה כבר נהיה בעייתי — צריך להתחיל לייבא מוטות מיוחדים, וזה עולם שעדיף לא להיכנס אליו. לכן אור אוהב לצמצם ויטרינה לכיוון 6 מטר ולהישאר עם תריס גלילה רגיל.

מה עושים אם רוצים פתח גדול מ-6 מטר? יש כמה דרכים, וכדאי להחליט עליהן מראש:

ולמה בכלל לבחור 3 כנפיים ולא 2? כי שתי כנפיים ורשת בגודל הזה זה בלתי אפשרי. בויטרינה כזו עושים שלוש כנפיים ושתי רשתות, או ארבע כנפיים ושתי רשתות — כדי לקבל מפתח פתוח רחב לאוורור. הגיאומטריה הזאת היא חלק מההחלטה, לא פרט טכני שמשאירים לקבלן.

טריפלקס וכנף ש”רצה מהר” — נקודת בטיחות שלא מדברים עליה

בכנף ענקית יש שני אתגרים: משקל ותנועה. כאן נכנסת זכוכית טריפלקס — היא חזקה יותר, ומאפשרת להוריד קצת ממשקל הכנף, מה שמקל על התנועה. (על ההבדל בין סוגי הזכוכית הרחבתי במאמר על טריפלקס מול זכוכית בידודית.)

אבל הנה אמירה של אור שמראה למה כדאי לעבוד עם קבלן שחושב ולא רק מוכר: הוא לא תמיד ממליץ על כנף שזזה מהר מדי. “כנף של 200–220 קילו שרצה מאוד מהר — חס וחלילה אם פוגעת לילד ביד, זה לא נעים.” כן, מינימל זז חלק ויפה, אבל יש פה שיקול בטיחותי אמיתי, במיוחד בבית עם ילדים. לפעמים תנועה “טובה מספיק” עדיפה על תנועה “מרשימה”.

קו אפס ומסילה מרוצפת — האמת שמפתיעה

“קו אפס” — ריצוף פנים וחוץ באותו גובה, בלי מדרגה, משטח אחד רציף — זה אחד הדברים שהכי משדרגים בית. וכאן יש אי-הבנה נפוצה: אנשים חושבים שצריך פרופיל מינימל יקר כדי לקבל את זה. זה לא נכון.

קו אפס לא קשור לפרופיל. “בכל הפרופילים, מהכי סטנדרטי ועד הכי יקר, אפשר לעשות ריצוף פנים וחוץ באותו גובה”, אומר אור. מה שקובע זה ההכנות שהקבלן עושה, לא דגם החלון: צריך לתת מענה למים. או תעלת ניקוז שמנקזת את המים מהמסילה, או ריצוף צף בחוץ. זהו. אפילו בפרופיל הכי בסיסי אפשר להגיע לגובה אפס.

אז מה כן ייחודי למינימל? גם המסילה עצמה מרוצפת. בפרופיל רגיל בקו אפס תראו שלושה פסי אלומיניום על הרצפה — ריצוף פנים, מסילה, ריצוף חוץ. הכל באותו גובה, אבל המסילה נראית. במינימל עם מסילה מרוצפת, גם הפס הזה נעלם ואתם רואים משטח אחד כמעט נקי לגמרי. זאת הנראות שאנשים משלמים עליה — אבל חשוב לדעת בדיוק על מה משלמים, ומה אפשר לקבל בלי לשלם עליו.

איפה להשקיע ואיפה להנמיך — “ללכת עם ולהרגיש בלי”

זאת האסטרטגיה שאור חזר עליה, ותומר ניסח אותה יפה: “ללכת עם ולהרגיש בלי.” כלומר — להשקיע בויטרינה הראשית, זאת שכולם רואים ושמכתיבה את כל סגנון הבית, ולהנמיך מפרט במקומות שפחות נראים: חדרי שינה, קומות עליונות, חלונות קטנים.

שתי נקודות שחשוב להבין כדי לעשות את זה נכון:

• מערבבים פרופילים, לא יצרנים!. בתוך אותו בית לוקחים פרופיל יקר לויטרינה ופרופיל בסיסי לחדרים — אבל הכל מאותו יצרן. למה? בגלל הצבע. לא רוצים שהאלומיניום ייצבע בשני מפעלים שונים ויצא בגוון שונה במקצת.
• ההחלטה האמיתית היא על החלל המרכזי. חלונות פתיחה קטנים מאוד דומים בין כל החברות — קשה בכלל להבדיל. אז אל תשרפו אנרגיה על החלון בחדר השינה. כל המשחק הוא בויטרינה הגדולה.

דוגמה מהשטח שאור נתן: ויטרינה במינימל, וחלון מטבח דווקא בסגנון באוהאוס עם ידית שקועה — כי במטבח נוח יותר עם ידית. זה לגיטימי לחלוטין, וזה בדיוק “ללכת עם ולהרגיש בלי”. אם אתם רוצים להבין כמה זה משפיע על המעטפת, כתבתי בנפרד גם על עובי הקיר שכל פרופיל דורש — כי 2600, למשל, דורש קיר של 40 ס”מ במקום 35.

כמה עולה ויטרינה גדולה לבית פרטי?

זאת השאלה שכולם מקלידים בגוגל, אז בואו נענה עליה ישר. ויטרינה גדולה תנוע בין ~1,900 ₪ למ”ר (הום ויו של אלובין) ל-~4,600 ₪ למ”ר (מינימל אמיתי עם מסילה מרוצפת), כשה-2600 של קליל יושב באמצע על ~3,000–3,500 ₪ למ”ר. על ויטרינה של 20 מ”ר, ההפרש בין הקצוות יכול להגיע לעשרות אלפי שקלים. המספר הסופי תלוי בזכוכית, בגודל, בכמות הכנפיים ובמורכבות — אבל אלה סדרי הגודל האמיתיים נכון להיום, ישר מהשטח.

לפני שמחליטים — לכו לראות בעיניים

ההמלצה הכי חשובה של כל הייעוץ: אל תחליטו מתמונה. פרופיל זה דבר שצריך לראות, לגעת, להרגיש את הנראות באולם תצוגה או בבית אמיתי. הזוג היה “סגור” על קליל, ואור אמר להם בכנות — לכו תראו גם אלובין לפני שאתם נועלים. כמה כתובות שעלו בייעוץ:

• אולם התצוגה של קליל בחדרה — חידשו אותו, יש שם מספיק פרופילים לראות. הרחבתי על סיור באולם התצוגה של קליל.
• בית של אלובין בפרויקט של בונים בית באזור השרון  — מסתיים בעוד שבועיים, כולו אלובין, עם ויטרינות הום ויו וקיר מסך גדול. הזדמנות לראות פרויקט אמיתי גמור.
• הרצליה — לראות יהלום עגול ופרופילים של אלום גולד, להשלים את התמונה.

ובמקביל, לפני שאתם חותמים על כל הצעה — שווה לעבור על צ’קליסט האלומיניום של 12 הבדיקות, וגם להבין מה זה משקוף עיוור ולמה הוא קריטי להתקנה נכונה. ואם אתם מתלבטים בין יצרנים, יש לי השוואה ייעודית בין קליל לאלובין.

שורה תחתונה

הויטרינה הגדולה היא ההחלטה שמכתיבה את כל הבית — את המראה ואת חלק הארי של תקציב החלונות. מינימל אמיתי הוא הטופ אבל היקר; 2600 הוא איכות מקסימלית בנראות נוכחת יותר; והום ויו של אלובין נותן מראה מינימליסטי בפחות מחצי מחיר. תבחרו לפי הנראות שאתם אוהבים ולפי מה שהויטרינה מסוגלת להחזיק — ואת החיסכון תעשו בחדרים, לא בסלון.

שאלות ותשובות

תגיות: חלונות אלומיניום, פרופיל מינימל, קליל 2600, הום ויו אלובין, ויטרינה גדולה, תריס גלילה, קו אפס, מסילה מרוצפת, בחירת פרופיל, בנייה פרטית