הסיפור מאחורי קהילת בונים בית – איך הכל התחיל ולאן אנחנו הולכים
אחד הדברים שאנשים שואלים אותי הכי הרבה הוא: "תומר, איך בנית קהילה של עשרות אלפי בונים?" והאמת היא שזה לא התחיל כתכנית עסקית. זה התחיל מפחד. הפחד של בן אדם צעיר שעומד לצאת לפרויקט הגדול ביותר בחייו – בנייה פרטית – ולא מוצא שום מקום שיעזור לו להבין מה הולך לקרות לו.
ב-2006 קניתי שטח. הייתי עם אשתי, תינוק קטן בן שנתיים, ואמביציה גדולה לבנות בית פרטי. ידעתי שמיליון וחצי שקל הולכים לצאת מהכיס שלי, ידעתי שזה הצעד הפיננסי הגדול ביותר שאעשה בחיים – ולא ידעתי כמעט כלום על האיך. ניסיתי לחפש מידע ברשת. לא מצאתי. הרשת של 2006-2007 לא הייתה מה שהיא היום, ותוכן מקצועי על בנייה פרטית בעברית פשוט לא היה קיים ברמה שתענה על הצרכים שלי.
זה הרגע שממנו נולדה קהילת בונים בית. לא מתוך חוכמה עסקית, אלא מתוך הצורך האישי שלי – ומתוך ההבנה שמה שאני חווה, אלפי אחרים חווים בדיוק כמוני.
ארבע שנים של לימוד לפני שנגעתי בבנייה
כשאני אומר "למדתי", אנשים לא תמיד מבינים מה זה אומר. זה אומר לקרוא ספרים בתחום הבנייה – גם בעברית וגם באנגלית. זה אומר לקחת חברים שהם מפקחי בנייה, לנסוע איתם לאתרים שלהם בתל אביב, לשבת לצידם תוך כדי עבודה ולשאול שאלות. זה אומר לקחת קורסים – הקורס הראשון שלי היה ב-2006-2007 במרכז הבנייה, ברמת הבסיס ביותר, אבל זה לא הספיק לי.
במשך ארבע שנים שלמות – מרגע שקניתי את השטח ועד שהתחלתי לבנות – למדתי. ב-2010, כשהגיע הזמן לבחור אדריכל, כבר ידעתי הרבה יותר. אשתי הייתה מוכנה כבר ב-2008 – היא קמה בוקר אחד ואמרה לי "תומר, יש לי אדריכלית ויש לנו תוכנית מוכנה". הסתכלתי על התוכנית ואמרתי לה: "זה לא עובד ככה". הבחירה של האדריכלית לא הייתה מבוססת על ידע. לא יוצאים לתהליך בנייה ככה.
ב-2010, כשסוף סוף בחרנו יחד, עשינו את זה מתוך ידע. ידענו מה אנחנו רוצים, ידענו מה לשאול, ידענו מה לבדוק. ואז, תוך כדי התכנון, לקחתי החלטה: כל מה שאני לומד בדרך הזו – אני הולך לכתוב עליו.
הבלוג שהתחיל הכל – מ-20 כניסות ביום ל-400
ב-2010 פתחתי בלוג. קראתי לו "בונים בית". דומיין, אתר בסיסי – ולשם שפכתי את כל תהליך הבנייה שלי. לא כתבתי סתם. כתבתי עם בשר אמיתי. תמונות מהשטח, דילמות של קבלנים, כמה עלו לי דברים, מה קרה כשהלכנו לקנות ריצוף, איזה קשיים נתקלנו.
הלוגיסטיקה הייתה משוגעת. באותה תקופה עבדתי ב-ITEC בתחום תקשורת ואבטחת מידע. בוקר – עולה לשטח. **עוצר שם בשתיים עשרה בצהריים, נוסע לעבודה, עובד עד שמונה בערב, חוזר לילדים, מקלחות ובלגן.** ואז, בשעה אחת עשרה בלילה, כשכולם ישנים – יושב וכותב. כל לילה, בין **שעה אחת עשרה לארבע בבוקר**. במשך שנתיים שלמות.
בדיוק באותה תקופה נולדו לי תאומים – בשלב השלד. אז תארו לכם: שלד בנייה, תאומים שזה עתה נולדו, עבודה ב-ITEC, ובלוג שאני כותב בו כל לילה. לא לכולם מתאים לעשות את זה. אבל משהו בי ידע שזה הדרך.
הבלוג התחיל עם **20 כניסות ביום**. אחר כך **40**. לאט לאט גדל ועוד גדל. אנשים התחילו לכתוב, לשאול, לבקש עצות. טלפונים התחילו להגיע. ב-2014 הגעתי ל300 כניסות ביום, 400 כניסות ביום. ב-2014 גם ידיעות ממון פנו אליי לכתוב כתבה.
הבנתי שמה שאני עושה פה מדבר להרבה אנשים. שאני לא לבד בצורך הזה. שאנשים מחפשים מקום שנותן להם את האמת – בצורה אותנטית, נכונה, מקצועית – ולא מוצאים אותו שום מקום אחר.
ההחלטה הקשה ביותר – לעזוב את ה-Hi-Tech
ב-2015 הגעתי לצומת. הייתה לי עבודה טובה ב-ITEC – משכורת לא רעה בכלל, רכב צמוד, גמישות מלאה. הכרתי את העבודה, הם הכירו אותי. זה היה נוח ובטוח. ומצד שני – האתר גדל, הבקשות מהאנשים גדלו, ופשוט לא יכולתי לתת לשניהם מאה אחוז.
קראתי אז ספר על מיתוג שדיבר על עניין הניקוד – הפוקוס. הרעיון פשוט: **אנשים חושבים שאפשר לחלק 50-50, אבל בפועל זה נהיה 20-20, ואתה לא מצליח בשום דבר.** הבנתי שאני חייב לבחור צד.
באתי לאשתי ואמרתי לה: "אני שוקל לעזוב את ה-Hi-Tech." היא הסתכלה עליי במבט קצת קשה. אבל היא הכירה את התהליך – היא עברה אותו איתי מההתחלה, היא ראתה את הבלוג גדל, היא הרגישה שמשהו אמיתי קורה פה. לזכותה, היא נתנה לי את הברכה.
ביוני 2015, ביום ההולדת שלי, הודעתי לעבודה שאני פורש. יצאתי לעצמאות. בלי מודל עסקי מסודר, בלי ודאות. רק דבר אחד ידעתי – שאני הולך לתת את כל כולי כדי לעזור לאנשים שבונים בית. ועם הידע שצברתי, יש לי מה לתת.
קבוצות הוואטסאפ – 86 קבוצות ו-12,000 משפחות
כשעבדתי עדיין ב-ITEC, התחילו להגיע בקשות מאנשים מכל הארץ. "תביא לי קבלן באזור באר שבע." "תמליץ לי על ספק בשפלה." "יש מישהו טוב בצפון?" לא יכולתי לרוץ לכל מקום. אבל הבנתי שיש לי משהו יקר ערך – אנשים שכבר בנו דרכי ויודעים ממה שהלכו.
ב-2015 פתחתי קבוצת ווטסאפ הראשונה – לבונים באזור באר שבע. כינסתי חבורה של בונים מהאזור שהתכתבו איתי, ואמרתי להם: בואו נמליץ בינינו, אחד על השני, על קבלנים ובעלי מקצוע. פרסמתי את זה בבלוג. הבקשות הגיעו כמו אש בשדה קוצים.
ביקשו קבוצה בשפלה – פתחתי. ביקשו בצפון – פתחתי. ביקשו באזור השרון – פתחתי. קבוצה אחרי קבוצה, כולן **לבונים פרטיים בלבד** – מדיניות שקיבלתי מהרגע הראשון ולא סטיתי ממנה. בעלי מקצוע לא נכנסים לקבוצות, כדי לשמור על ניטרליות ההמלצות.
היום יש לנו 86 קבוצות וואטסאפ עם קרוב ל12,000 משפחות. ואני מנהל את כולן. כל שבוע, בממוצע, **100 עד 200 משפחות חדשות** נכנסות לקבוצות. אבל הדבר הכי יפה הוא לא המספר – הדבר הכי יפה הוא שאנשים שסיימו לבנות לא עוזבים. הם נשארים ועוזרים לאחרים. בלי שום תמריץ, בלי שום ראיה – רק כי הם מרגישים שייכות לקהילה אמיתית.
ריאיון עם צביה וולצ'יק – הסיפור שמאחורי ההצלחה
לפני כמה חודשים הוזמנתי על ידי צביה וולצ'יק – חברה ויועצת עסקית מצוינת – לריאיון מיוחד בתכנית "הסיפור מאחורי ההצלחה". צביה ואני מכירים כבר שנים, מפגישה בבית קפה בנתניה שבה ישבנו וחשבנו איך אנחנו יכולים לשתף פעולה. היא הביאה מעצבי פנים ואדריכלים, אני הבאתי בונים – ויחד עשינו כנסים שהיו **מאות משפחות** שהתחברו לבעלי מקצוע.
בריאיון דיברנו על הכל – מהרגע שקניתי את השטח ב-2006, דרך ארבע שנות הלימוד, הבלוג, קבוצות הוואטסאפ, ועד לכנסים ואירועים שהפכו לחלק מהדנ"א של הקהילה. היה לי כיף אדיר לספר את כל זה – כי בדרך כלל אני זה שמראיין אחרים, ובריאיון הזה הוא שם אותי בצד השני של המטבע.
מה שלא רואים מבחוץ – הקשיים האמיתיים
ב-2020, כשצביה שאלה אותי על הקשיים, הייתי כן לגמרי. הצלחה לא מגיעה בלי תשלום. ואצלי התשלום היה קודם כל **המשפחה**.
כשיצאתי לעצמאות ב-2015, הילדים שלי היו קטנים. השקעתי את כל הזמן שלי בעסק – כתיבה, סרטונים, ניהול קבוצות, ייעוצים. **פחות זמן עם המשפחה, פחות נוכחות.** זה משפיע על הזוגיות, זה משפיע על הילדים. ולא פשוט לדבר על זה. אשתי הייתה רגילה לסטנדרד מסוים – ופתאום נכנסנו לשנים שבהן הכסף לא היה בטוח. אין משכורת, אין רכב צמוד, אין ביטחון תעסוקתי.
היה גם **קושי עסקי משמעותי** – פרידה ממנה שותף בדרך, שהיא לא פשוטה ולא נעימה. שנים שעבדנו ביחד ואז הצטרך לסיים. זה עלה לי באנרגיה, בריכוז, בתחושה הפנימית. אבל מה שאמרתי לצביה, ואני עומד מאחוריו – **לעולם לא הייתה לי מחשבה לעזוב**. גם בתוך הקשיים, הקהילה המשיכה לגדול. הכנסים המשיכו. הסרטונים המשיכו.
כי כשאתה עושה משהו שהוא באמת חשוב לך, שאתה מאמין בו מכל הלב – הקשיים הם חלק מהדרך, לא סיבה לעצור. ובסוף, ההבדל בין מי שמצליח לבין מי שלא – הוא אלה שעוברים את המכשולים ואלה שהמכשול גדול עליהם.
ערוץ היוטיוב – החלטה לפרסם סרטון כל יום
לפני שנתיים וחצי לקחתי החלטה שנשמעת משוגעת: לפרסם סרטון חדש בערוץ היוטיוב כל יום. לא "פעם בשבוע", לא "כשאהיה במצב רוח" – כל יום, בתשע בערב, כמו שעון.
לא ידעתי בתחילה לעשות וידאו. לקחתי קורסים של סאונד, קורסים של עריכת וידאו. אם תראו סרטון שלי מלפני שלוש שנים – **אני לא מסוגל לצפות בו היום**. עמדתי עם ידיים בכיסים, מבוכה ניכרת. לא ראיתי את הקמרה. זה תהליך, ממש כמו כל דבר.
אחרי שנה שלמה של פרסום יומי הגעתי לארבעת אלפים מנויים בערוץ, ועתיד ורוד לפניי. כי אני יודע שאנחנו עושים משהו טוב, שהבונים והמשפצים מקבלים ערך אמיתי, ושהקבלנים והמפקחים שעובדים איתי – הם אנשים שמבינים את הדרך הזו.
אגב – **העתיד הוא בוידאו**. אנשים צריכים להכיר אותך, לחוות אותך, לבנות איתך אמון – ועל זה לא ניתן לוותר. אנחנו לא קונים ממי שאנחנו לא מכירים, במיוחד כשמדובר בפרויקט של מיליון ומעלה. ולכן כל בעל מקצוע שרוצה לצמוח – חייב להיות בוידאו. לא נוח? ללכת לקורס. לצאת מאזור הנוחות. לצלם. ואחר כך לצלם עוד.
איך הקהילה עובדת – בעלי מקצוע, תקציבים, וחיבורים נכונים
אחת השאלות שאני שואל הכי הרבה היא: "תומר, איך אתה בוחר את הקבלנים ובעלי המקצוע שנכנסים לאתר?" והתשובה היא – **בקפידה גדולה מאוד**.
כל ספק או קבלן שרוצה להיכנס למומלצי הקהילה עובר תהליך בדיקה שלוקח כשבוע שלם: בדיקת חשבוניות ממשיות, בדיקת המלצות אמיתיות (לא "תשלחו לי שתי חברים שיגידו שאתם טובים"), בדיקה אם הקבלן רשום, בדיקת איתנות כלכלית, בדיקה שלא חזרו צ'קים. דנ"א מסוים של בונים בית.
אני רוצה שכל קבלן שנכנס לרשת שלנו יהיה גאה להיות שם. כי בונים בית זה לא אינדקס. זו קהילה שאני דואג לה אישית. ואני רוצה שהבונים שמגיעים אליי יקבלו שירות ומקצועיות – לא מחיר. כי בסוף הבנייה, מי ששילם זול ועבד עם אנשים לא מקצועיים – אומר: "חבל שלא שילמתי יותר."
מלבד זה, אנחנו מציעים היום גם ייעוצי תקציב מקיפים – כי אני תמיד אומר לבונים: אל תצאו לאתר בלי לדעת כמה זה הולך לעלות לכם. תקציב מסודר מראש חוסך לכם כסף ועצבים. עלויות הבנייה כוללות המון גורמים שאנשים לא מכירים – ותקציב מוקדם עוזר לא להיות מופתעים.
אנחנו גם עושים חיבורים חכמים. מי שבונה בית של 800 אלף לא צריך אותו ספק כמו מי שבונה בקיסריה. מי שיש לו שטח צנוע בצפון לא צריך את הקבלן שרגיל לבתי יוקרה. היועצים שלנו מכירים את הצרכים ומתאימים את האנשים הנכונים לכל סוג פרויקט.
לבונים מהקהל – מה תיקחו מכל זה
אנחנו נמצאים ב-2020 (שנת הקורונה) כשצביה ואני מסיימים את הריאיון, ואני שואל את עצמי – מה הדבר הכי חשוב שאני רוצה שהצופים ייקחו?
לבונים – תלמדו. הפרויקט הזה הוא הנטו הכי גדול בחיים שלכם. אנשים לפעמים מחפשים טלוויזיה ברשת שעות, ובונים בית בלי להשקיע שעה אחת ללמוד. יש לכם בבלוג שלנו – מאות מאמרים, סרטונים, הסברים על כתב כמויות, מה זה קבלן מפתח, איך קוראים תוכנית בנייה. זה הכל שם, בשבילכם, בחינם. תשתמשו בזה. ועוד טיפ – תעשו תקציב לפני שאתם יוצאים לאתר. תדעו כמה זה הולך לעלות לכם, איך להתמודד עם עיכובים, מה לצפות. ואל תפחדו – זו חוויה מדהימה כשעושים אותה נכון.
לבעלי עסקים בתחום הבנייה – תהיו אנשים קודם כל. לפני המקצועיות, לפני המחיר – תהיו בני אדם שאפשר לסמוך עליהם. תלמדו להתייחס ללקוחות, תהיו מחויבים, ושעה זו שעה. ועוד דבר אחד שאני חוזר עליו שוב ושוב – צאו לוידאו. אל תפחדו מהמצלמה. תרשמו. תבנו את המותג שלכם. אל תחפשו קיצורים – יש דרך ארוכה, אבל היא שם.
ואם אתם קבלנים, מפקחים, אדריכלים, מעצבי פנים שהם שירותיים ומקצועיים – בואו אלינו. נרשמו באתר, ומוג יוצר קשר ומתחיל תהליך בדיקה. כן, הוא קשה ורציני – אבל כשנכנסים, זה משהו אחר. זה קהילה שדואגת לכם ובמקביל אתם דואגים לה.
הדבר שאני הכי גאה בו – הקהילה שנשארת
מה שמרגש אותי הכי הרבה בכל הסיפור הזה הוא לא המספרים – לא 12,000 המשפחות, לא 86 הקבוצות, לא ארבעת אלפים המנויים ביוטיוב. מה שמרגש אותי הוא שאנשים שסיימו לבנות לא עוזבים.
בן אדם שסיים לבנות את הבית שלו לפני שלוש שנים – עדיין נמצא בקבוצה. עדיין עונה לשאלות. עדיין עוזר. בלי שום ראייה, בלי שום תמריץ. פשוט כי הוא מרגיש שהוא חלק ממשהו שעזר לו, ועכשיו הוא רוצה להחזיר. זה הקסם שקורה פה. וזה הקסם שממשיך לקרות.
יש לי פינה מיוחדת שקראתי לה "מסע עבד" – שם אני מדבר עם בונים שסיימו לבנות, ומשתף את הצופים מה היו הטעויות שלהם, כדי שהבונים החדשים לא יעשו אותן. זה חינוך קהילה אמיתי. לא תיאוריה – סיפורים של אנשים אמיתיים, מהחוויה שלהם.
אם אתם רוצים להיות חלק מהקהילה הזו – היכנסו לאתר, הירשמו, הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ באזור שלכם. ואם אתם שוקלים ליווי מקצועי לתהליך – אנחנו פה. עשרה שנים אחורה לא ידעתי שהקהילה הזו תגדל למה שהיא היום. ידעתי רק דבר אחד – שאני רוצה לעזור. וזה עדיין מה שמניע אותי.
שאלות נפוצות על קהילת בונים בית
