ערב איטום עם חברת סיקה – כל מה שצריך לדעת על חומרי איטום לבית

ב-2019 ארחנו בבונים בית ערב מיוחד שהביא איתו הרבה ידע מעשי שאני עדיין מפנה אליו אנשים עד היום. ישבנו עם נציגי חברת סיקה – אחת מחברות חומרי הבנייה הגדולות בעולם – ועברנו על כל מה שצריך לדעת על איטום לבית פרטי. הוצאנו ממנה שעות של ידע מקצועי, שאלנו שאלות קשות, ולא הרפינו עד שהבנו לעומק. הנה הכל בדף אחד.

למה 45% מכשלי האיטום הם בגלל שיטות עבודה לא נכונות?

זה אחד הנתונים שפתחו איתו את הערב, ולדעתי הוא הכי חשוב להבין אותו לפני שנוגעים בכל מוצר ספציפי. כשחברת סיקה ניתחה את כלל כשלי האיטום – 45% הגיעו משיטות עבודה לא נכונות. לא מחומרים גרועים, לא מהזנחה של הבעלים – אלא משיטות עבודה של הקבלן עצמו.

מה זה אומר בפועל? לדוגמה: קבלן שמשתמש בחומר איטום של חברה אחת, דבק של חברה שנייה, סיליקון של שלישית ונוזל שיפוצים שחור של רביעית וחמישית. כל חומר כזה פועל לפי הכימיה שלו – ולא בהכרח מסתדר עם מה שלצידו. בנוסף, אם אתם עושים חדר רטוב ומקבעים פלטות גבס בלי להשאיר מרווח מספיק בין הפלטה לרצפה – זו שיטת עבודה לא נכונה. לפי התקן יש הגדרות מפורשות מה עושים על כל תשתית: גבס, ציפוי בורד, ולה בורד – לכל אחד יש פרוטוקול.

34% מהכשלים קשורים לכוח אדם לא מיומן. בפרויקט שנציגי סיקה הזכירו – נקופרה בפסגת ירושלים – הם עשו ארבעה בניינים. בשלושת הראשונים, הקבלן קיבל הכשרה מסודרת מסיקה, עשו פתיחת מלאכה, הכל עבר מצוין. בבניין הרביעי החליפו קבלן. התוצאה? כל החדרים הרטובים נכשלו, כל האריחים נסדקו. הסיבה: הקבלן החדש לא היה מספיק מיומן. ניסיון הוא על ציר הזמן – אי אפשר לצאת מהצבא, לעבוד שנה-שנתיים בשיפוצים ולהחליט שאתה מבין בניין.

19% הם ניהול לא נכון – ולזה יש דוגמה מעולה מהערב: שתי בריכות לויות בשני מגדלים בתל אביב. ביצעו שם ריסוס פוליאוריאה – חומר מאוד מיוחד ויקר. הבעיה: התשתית שתחתיו נבנתה על חוזק של 0.7 מגהפסקל, בעוד שלפוליאוריאה נדרש לפחות 1.5 מגהפסקל. התוצאה – הפוליאוריאה התנתקה. בנוסף, כשרצו להדביק אריחים עליה, גילו שאי אפשר לעשות זאת על פוליאוריאה בלי לפזר קוורץ בשלב שהחומר עוד טרי. כל הצרה הזו הייתה נמנעת אם מישהו היה עושה ישיבת קואורדינציה בין כל בעלי המקצוע לפני תחילת העבודה. ניהול לא נכון עלה כסף ועצבים שאפשר היה למנוע לחלוטין.

למה איטום הוא לא "בזבוז" – הוא שמירה על 50 שנות חיי המבנה

בענף הבנייה יש עקרון שאני שומע שוב ושוב: עלות חומרי האיטום שולית לחלוטין ביחס לעלות העבודה. כלומר, ההחלטה לחסוך על חומר מסוים לא חוסכת הרבה – אבל ההשלכות של כישלון האיטום יכולות לעלות עשרות אלפי שקלים.

דעת מומחים מדברת על קיימות של 50 שנה לשלד המבנה כאשר האיטום נעשה כהלכה. לעומת זאת, בניין ללא איטום תקין עלול להגיע למצב שדורש שיקום כל 15 שנה. למה? כי מים שחודרים לשלד ביחד עם חמצן יוצרים קורוזיה לברזל. קרוב לים יש גם כלורידים וסולפטים. באזורי תעשייה יש פיח שמייצר קרבונציה שתוקפת את הבטון. כל הדברים האלה מקצרים דרמטית את חיי השלד.

בנוסף, מים שחודרים לקירות יוצרים עובש ופטריות שפוגעים בדרכי הנשימה. הצבע מתקלף, השפכטל מתפורר. אלו לא רק בעיות אסתטיות – יש פה פגיעה ממשית בבריאות ובשווי הנכס. מי שרוצה להבין יותר על מניעת נזילות כבר בשלב התכנון, ממליץ לקרוא את המאמר שכתבתי בנושא מניעת נזילות בשלב התכנון.

המוצר שסיקה הביאו לערב: Sika Top 10 Elastic 500

הכוכב של הערב היה ה-Sika Top 10 Elastic 500 – מוצר שנציגי החברה תיארו כחומר שיכול ללוות את כל תהליך האיטום בבית. החל מקורות קשר, דרך קירות מרתף, עדיניות, בריכות וחדרים רטובים.

מה מייחד אותו? זהו חומר צמנטי חד-רכיבי עם תכונות גמישות גבוהות. בתוכו יש סיבים לחיזוק ועמידות לספיגה. ומה שמיוחד ביותר – הוא גם איטום וגם דבק בחומר אחד. זה לא דבר שנראה אצל הרבה מוצרים אחרים בשוק. בפרויקטים מסוימים, ניתן לסיים את שלב האיטום וההדבקה ביממה אחת: יום אחד איטום, למחרת רובה. לעומת שיטות קלאסיות שמחייבות חמישה ימים ייבוש בין האיטום להדבקה.

מבחינת דבקים, אם משווים לפי תקן 4004 (שמדרג סוגי דבקים לפי חוזק גמישות: C1, C2, S1, S2) – החומר הזה עומד ברמה הגבוהה ביותר. התצרוכת שלו היא 200 גרם למ"ר לעובי 1 מ"מ – לעומת דבקים סטנדרטיים שמגיעים ל-600 גרם. ביחד עם הרווח בזמן עבודה, המחיר של בסביבות 250 שקל למארז כבר נראה שונה לגמרי מהמחיר הראשוני.

אחת השאלות שעלו בקהל: האם אפשר להשתמש בחומר כאיטום בלבד ולהדביק עליו עם דבק רגיל? התשובה הייתה – כן, אבל אז אתם מאבדים את היתרון היחסי שלו. כשאתם מסרקים את גב האריח עם דבק בלבד, אתם לא מנצלים את הסינרגיה של חומר שהוא גם איטום וגם דבק. ה"בשורה" של המוצר הזה היא דווקא בשימוש המשולב.

יריעות ביטומניות מול חומרי מריחה – מה עדיף לגג שלכם?

רוב הבתים הפרטיים בארץ בנויים עם יריעות ביטומניות על הגג – וזה פתרון לגיטימי לחלוטין. אבל צריך להבין את המגבלות שלו. הקיימות של יריעות ביטומניות מוגדרת כ-10 שנים. אחרי עשר שנים הן מתחילות להתבלות. ולכן, אם כבר עושים יריעות, ההמלצה הייתה: לפחות מרחו מעליהן חומר הגנה על חיבורי היריעות – שם נקודות החולשה.

היתרון הגדול של חומרי מריחה על פני יריעות הוא הרציפות. יריעות מחוברות זו לזו בחפיפות, וכל חיבור הוא נקודת כשל פוטנציאלית. חומר מריחה שמורח נכון – הוא שכבה רציפה אחת, בלי תפרים. כמה עמוק למרוח? זה תלוי כמה שנים רוצים שקט: "תגיד לי כמה שנים אתה רוצה שקט ואני אבנה לך את המערכת" – כך הסביר נציג סיקה. 2 מ"מ לעשר שנות שקט, 4 מ"מ לפרק זמן ארוך יותר.

נקודה חשובה שעלתה: תחזוקה משנה הכל. גג ממורח שלא מנקים אותו – לשלשת ציפורים, פסולת חומצית – מתבלה מהר יותר. ההמלצה: לעלות על הגג אחת לשנתיים, לנקות ולבדוק. זה כסף קטן שחוסך שיפוץ גדול.

איטומים צמנטיים מול ביטומנים ופוליאוריתנים – מה ההבדל?

שאלה שחוזרת בכל פרויקט בנייה: איטום צמנטי או ביטומני? הנה מה שהסבירו בערב:

איטומים צמנטיים כמו Sika Top 107 הם "נושמים" – הם עמידים במים אבל מאפשרים לאדות מים לצאת. אם יש לחות שחדרה מתחת לתשתית, החומר הצמנטי לא "ינפח" כמו ביטומן, כי הוא מאפשר מידה מסוימת של נשימה. הם גם עמידים מאוד ביחס לחוזקם.

ביטומנים ופוליאוריתנים הם חומרים שפחות "נושמים". כאשר יש לחץ מים מתחת לשכבה (כמו לחות הנמצאת בתשתית), הם עלולים להתנתק מהתשתית. לכן, בחדרים רטובים ובגגות שמתחתם יש לחות פנימית – ה-Sika Top 107 המנצח, הוותיק עדיין מועדף כחומר איטום צמנטי.

מה לגבי ה-Sika Top 107 – המפורסם שכולם מכירים? הנציגים אמרו בפשטות: זה חומר שמוכיח את עצמו כבר שנים. כשיש לחות בתשתית ואין אפשרות לפרק ריצוף, ניתן לטפל בקפילריות (מים שעולים בקירות) על ידי: פתיחת הצבע והשפכטל, מריחת חומר מיוחד בשם Sika Cret Pore, ועליו Sika Top 107. פתרון שמחיה עם הבעיה מבלי לפרק הכל.

Sika Seal Tape – במקום רולקה בחיבורים

אחת הטיפים היפים שיצאו מהשאלות של הקהל: Sika Seal Tape – רצועות גמישות לאיטום מפגשים בחדרים רטובים. במקום רולקה שמתנתקת בחיבורים שלה עם הרצפה, אפשר להדביק את הרצועה הזו עם חומר האיטום ולקבל מפגש רצוף, חזק, שלא נסדק. זה פותר את הבעיה הקלאסית שבה הרולקה נסדקת בדיוק בנקודה הפגיעה ביותר – בין הקיר לרצפה.

לאלו שבונים עם לוחות גבס, ציפוי בורד או ולה בורד בחדר הרטוב – הרצועה הזו יכולה להחליף את הרולקה גם בין לוח ללוח ובין הלוח לחגורה. מדביקים עם חומר האיטום וזהו. גם בגובה מצומצם שלא מאפשר רולקה רגילה.

מי שרוצה לקרוא עוד על איטום ספציפי לחדרים רטובים ואמבטיות, כתבתי מאמר נפרד על איטום אמבטיה וחדרי רחצה.

בעיית שינוי הגוון ברובה – למה זה קורה ומה עושים

אחת הבעיות הנפוצות ביותר בשנת הבדק, לפי נציגי סיקה, היא שינוי גוון ברובה. נראה שהרובה שמה בצבע ליים ויוצאת בגוון אחר לחלוטין. הסיבה הנפוצה ביותר: יחס מים-צמנט לא אחיד. הפועל לוקח חופן רובה, שם מים לפי תחושה, לוקח עוד חופן – בכמות שונה, עם כמות מים שונה. הגוון משתנה.

הטיפ של נציגי סיקה: לעבוד עם משורה בלבד. כמות מים קבועה למשורה, כמות רובה קבועה – כל פעם, בלי "בערך". זה תקף לכל הרבובים: רובה, דבקים, שפכטל, חומרי שיקום.

הגורם השני לשינוי גוון הוא לחות בתשתית. כשיש סום-סום (תשתית) לח מתחת לריצוף, הלחות עולה דרך הרובה ויוצרת "תפרחת" – משקעי מלח לבנים שדוחפים החוצה. הפתרון שסיקה פיתחה: רובה עם ננו-צמנט בפנים, שהופכת אותה לדוחת מים. הרובה החדשה הזו הורידה את שיעור הבעיות כמעט לאפס.

טיפ חשוב: לפני ריצוף – לוודא שהסום-סום יבש לחלוטין. גם אם פני השטח נראים יבשים, אם תחפרו קצת – יכול להיות שמתחת הכל רטוב. לתת לתשתית להתנדף, ורק אז לרצף.

רובה אקרילית מול אפוקסית – מה בוחרים ומתי

הנה אחד הנושאים שגנב הרבה זמן בערב – ובצדק, כי הרבה אנשים עושים כאן טעויות:

רובה אקרילית: נושמת יותר, גמישה יותר, עמידה בפעילות תרמית גבוהה, מגוון גוונים עשיר – 24 גוונים לעומת 6 בממוצע. קלה לישום. מתאימה לרוב המקרים, בעיקר במרפסות חיצוניות.

רובה אפוקסית: קשיחות גבוהה מאוד, עמידה בכימיקלים, שומרת על גוון, לא מעבירה מים בכלל. נשמע מושלם – אבל יש "עד". כאשר עושים אותה על משטחים חיצוניים שנחשפים לשמש, וקיים פיתול תרמי גבוה – הרובה יכולה להתנתק מהאריח. הסיבה: הרובה קשיחה מדי ולא מאפשרת לאריחים להתנדנד קצת בחום. "תופעת ההיפרדות" – הרובה מתנתקת מהאריחים.

הפתרון כשמתעקשים על רובה אפוקסית בחוץ: לתכנן תפרי התפשטות. בגג של 50-60 מ"ר, מוסיפים תפר אנכי ואחד אופקי כל 3-4 מטר. את התפרים ממלאים בחומר גמיש כמו Sika Flex. הרעיון: לחלק את הגג לשדות קטנים שמפחיתים את הלחצים התרמיים. Sika Flex מגיע ב-5 גוונים (קרם, לבן, אפור, שחור, חום), כך שתצטרכו לבחור גוון רובה שמתאים.

בבריכות – חד משמעית רובה אפוקסית ותמיד עם תפרים. יש חומר מיוחד לתפרי בריכה שנקרא Sika Pool – עמיד בחומצות ובכלור. ובין כל חיבור קיר-קיר וקיר-רצפה: תפר של 6 מ"מ ממולא ב-Sika Pool עם פריימר. מי שרוצה לבנות בריכה ביתית – זה פרוטוקול בסיסי.

טיפ נוסף שעלה בקשר לאריחים כהים: כל אריח כהה קולט חום קיצוני – יכול להגיע ל-60-70 מעלות בשמש ישראלית. ככה לעבד ריצוף בחוץ בצבעים כהים זה אחד הגורמים הנפוצים לכישלון ריצוף. אם בחרתם אריח כהה – תכננו שדות של לא יותר מ-7 מ"ר עם תפרי התפשטות.

ניקוי רובה – לא לנגוע בחומצה

כשמנקים עודפי רובה מהאריחים – לא לעבוד עם חומצה. חומצה פוגעת ברובה ובאריחים. הנציגים המליצו בחום על חברה בשם NTSI – שמתמחה במסירים ובחומרי ניקוי מקצועיים. הם יודעים לנקות רובה אפוקסית שהתייבשה על האריח (מקרה שקורה כשהקבלן לא ניקה בזמן), דבר שנחשב לכמעט בלתי אפשרי עם חומרים רגילים.

גם בעניין הרבוב – מוט ערבול זה לא פינוק, זה צורך. כשיש פיגמנטים בתוך הרובה ורוצים שהם יתפזרו אחידות – חייבים לרבב עם מוט ערבול. ידנית לא מגיעים לאחידות הדרושה. זה תקף לכל חומר שמרבבים – רובה, דבקים, שפכטל, חומרי שיקום.

שיקום בטון – כשהנזק כבר קרה

חלק מהערב עסק בשיקום בטון – כלומר, מה עושים כשכבר יש לנו ברזל חשוף, שלד מחורר, בטון מתפורר. הנציגים הציגו פרויקטים כמו שיקום מלון קרלטון, מלון השרון, וארובת הרידינג. בארובת הרידינג בתל אביב, השיקום נעשה לפני 25 שנה – והמבנה עדיין עומד מצוין.

שיקום בטון כולל: פתיחת הברזלים החלודים, ניקויים, מריחת חומר אנטי-קורוזיבי, שחזור הבטון עם טיח מיוחד, שפכטל עמיד למים ולבסוף צבע 550 של סיקה – צבע מגן שעומד בתקן 1504 (תקן אירופאי לשיקום בטון). זה צבע שמשמש לפרויקטים גדולים – ויש לו שימוש גם בתוך הבית, לפי הנציגים. הוא נושם, אסתטי ורחיץ.

לשיקום בטון צריך קבלן נישה – לא כל קבלן כללי. כמו שצוין בערב, בעבודות נישה (בריכות, אפוקסי לחנייה, שיקום בטון) צריך מומחה ספציפי. אם אתם נתקלים בבעיות כאלה ולא יודעים איפה להתחיל, כדאי לעיין ברשימת יועצים מומחים שאנחנו ממליצים עליהם.

הכי חשוב: להיות מעורב בתהליך

נציג סיקה סיכם את הערב במשפט שאני מצטט אותו עד היום: "מי שיהיה מעורב בתהליכי הבנייה שלו יקבל מוצר יותר טוב. נקודה." מי שיהיה אדיש, לא יתערב, יהיה חלש מול הקבלן – יקבל מוצר פחות טוב.

לסיקה יש 12 יועצים שמסתובבים בשטח ויכולים להגיע לפרויקטים. לדבריהם, כשקבלן שומע שאתם עובדים עם חומרי סיקה ויש ליווי מקצועי – הוא לא יכול להחמיק פינות. ה-12 יועצים יכולים לדבר בשפת הקבלן, לשכנע אותו, ולתת לו את הנתונים המדויקים על כל חומר (ספיגות, חדירות, הידבקות, תקנים). "הוא לא יכול להיות ביחד עם זה" – כלשון הנציגים.

אם אתם בשלב התכנון ורוצים להבין איך לבנות תקציב נכון לאיטום ולכל שלבי הבנייה, תסתכלו על הדף שלנו על עלויות בנייה. איטום נכון זה לא תקנה יקרה – זו השקעה שחוזרת אליכם פי כמה.

איטום לפרקט על גבי ריצוף קיים

שאלה שעלתה לקראת סוף הערב: האם אפשר להניח פרקט על ריצוף קיים ומה לגבי האיטום? התשובה: כן, ניתן – אבל יש שני דברים לבדוק. ראשית, להשתמש בדבק פוליאוריתני לפרקט (סיקה מספקת פתרונות לכך דרך Metropark). שנית, ולזה שימו לב – לוודא שאין לחות בתשתית שעולה דרך הרובה. לחות שקיימת בתשתית יכולה לעלות, להתכנס מתחת לפרקט ולקלקל אותו.

אם אכן יש לחות ויש שיקום שנדרש בדירה – קראו על הנושא גם במאמר שלנו על שיפוץ אחרי נזילה.

מה היה שונה בסיקה לעומת ערב האיטום עם חברות אחרות?

בונים בית קיים כבר שנים, ואנחנו מארחים קורסים וכנסים עם חברות רבות. הערב עם סיקה היה מיוחד בכמה דברים. ראשית – הדגש על מערכת אחת. בעוד שאחרים מוכרים מוצרים בנפרד, סיקה הציגה תפיסה של "מערכת" שלמה: איטום, דבק, רובה, תפרים – כולם מאותה חברה, מאותה תפיסה. שנית – הדגשת ה-45% כישלון משיטות עבודה. הם לא ניסו למכור לנו ש"הכל עניין של חומרים טובים" – הם אמרו בפירוש שאם שיטת העבודה לא נכונה, גם החומר הכי טוב לא יעזור. שלישית – הדאטה. ל-Sika יש 12 יועצי שטח בארץ, ספרי תקנים, ונתוני בדיקה מדידים שניתן להציג לקבלן.

כשאנחנו מדברים על קבלן מפתח – חלק מהשיחה חייבת להיות על מי נושא באחריות לאיטום. חברת ניהול כמו בונים בית כאמצעי ליווי תדאג שכל הפרוטוקולים יישמרו. אחד הדברים שמשפיעים הכי הרבה על חריגות בתקציב הוא כישלון איטום שמגיע לאחר הכניסה לבית – שיפוצים שעלו הרבה יותר מהאיטום הראשוני.

סיכום: ה-3 דברים שאסור לשכוח

אחרי שעות של הרצאה ושאלות, אלו הנקודות שאני לוקח מהערב הזה ומחזיר שוב ושוב לכל מי שמתחיל לבנות:

1. מערכת אחת, חברה אחת. לא לערבב חומרים של חמש חברות שונות. בחרתם חומר איטום – תמשיכו עם הדבק, הרובה והתפרים מאותה חברה ומאותה מערכת. הכשלים הכי נפוצים הם בממשקים בין חומרים שלא עוצבו לעבוד ביחד.

2. הקבלן חייב לקבל הכשרה. חומרים טובים בידי קבלן שלא מכיר אותם – כישלון. אתם זכאים לדרוש שהקבלן יעבור הכשרת מוצר. חברות כמו סיקה נותנות הכשרות. ב-2019 כבר הייתה מגמה חיובית – הקבלנים מוכנים ללמוד. תנצלו את זה.

3. הסום-סום חייב להיות יבש לפני הריצוף. זה הטיפ הבסיסי שאנשים שוכחים. גם אם פני השטח יבשים – תחפרו קצת, תוודאו. לחות שנלכדת מתחת לריצוף מייצרת בעיות שנים אחרי.

לכל מי שרוצה להעמיק בנושא, בבלוג שלנו יש עשרות מאמרים על כל שלבי הבנייה. ואם אתם מחפשים ליווי מקצועי מהתחלה ועד מסירה – כדאי להסתכל על תוכניות הניהול שלנו. אחד מהיתרונות שלנו הוא בדיוק הנקודה הזו – מפקח שיבדוק את עבודת האיטום בזמן, לא שלוש שנים אחרי כשהמים כבר חדרו. קהילה גדולה של מומלצי הקהילה שלנו כוללת גם קבלני איטום מנוסים שעברו סינון.

שאלות ותשובות נפוצות על איטום עם חומרי סיקה