איטום מרתפים, חדרים רטובים וגגות – המדריך המלא
יש תחושה אחת שאין לי איפה לברוח ממנה כשאני מדבר עם בונים שעוברים נזילות – התחושה של הבית החדש, שהשקעתם בו הכל, ופתאום רואים כתמים על הטיח. פרחות לחות. ריח עובש. מרתף שהיה אמור להיות חדר עבודה מדהים, ועכשיו הוא מחסן שאי אפשר להיכנס אליו. זה קורה, זה קורה הרבה יותר ממה שחושבים – ובמרבית המקרים הסיבה היא אחת: איטום לא מספיק, לא מבוצע כמו שצריך, או שנבחר קבלן על בסיס מחיר בלבד. ישבתי בכנס בונים בית שלנו עם אודי ממחלקת הטכניקה של חברת א' צדיק – חברה שקיימת מ-1988, מעל 100 עובדים, שלוקחת חלק בבנייה של למעלה מ-8,000 יחידות דיור בשנה. הוא פתח לי את הראש מחדש על הנושא הזה. כל מה שתלמדו כאן – זה מה שאני רוצה שתיקחו לפגישה הבאה שלכם עם קבלן האיטום.
למה איטום הוא ה"השקעה הכי פחות מדוברת" בבנייה פרטית
אני רוצה לפתוח בנקודה שאודי הדגיש ונגע בי עמוק: ההבדל בין איטום בייסיק לאיטום פרימיום הוא בערך חצי אחוז מעלות הפרויקט. חצי אחוז. אם הבית עולה לכם 2 מיליון שקל – אנחנו מדברים על 10,000 שקל. זה ההפרש בין שקט נפשי לשנים לבין קבלן שמגיע מחדש כל שנתיים לתיקונים, בין מרתף שאפשר לחיות בו לבין רטיבות שגוררת נזקים מבניים שעולים עשרות ופעמים אלפי שקלים לתיקון. הברז אפשר להחליף. הקרמיקה אפשר להחליף. בעוד חמש שנים ממילא תחליפו אותה. אבל איטום מרתף שנכשל אחרי שכיסיתם אותו בעפר – זה לא מתקנים בקלות. אי אפשר לחצוב ולפרק. צריך הזרקות יקרות. צריך להתמודד עם בעיה פתוחה בתוך הבית. ולכן, לפני שאתם מתחילים לדון בגוון הקרמיקה של הסלון – תוודאו שיש לכם מפרט איטום מסודר, כתב כמויות, ותקציב שמכיל את האיטום הנכון.
הבעיה הגדולה היום בשוק האיטום הפרטי היא שאין תקן לחומרים ביטומניים לאיטום תת-קרקעי בישראל. למעט יריון ביטומניון – שזה החומר השכיח ביותר – כל אחד יכול להביא חומר שחור ולקרוא לו "ביטומן מחזק". אתם לא יודעים מה תכולת החומר, מה מידת הגמישות שלו, ואיך הוא יתנהג אחרי עשר שנים תחת קרקע לחה. האחריות הבלעדית שלכם היא לבנות מפרט חומרים מסודר לפני שאתם פונים לקבלן – ורק אז להשוות מחירים. לבנות מפרט זה לא בשביל שתהיו מהנדסים. זה בשביל שתוכלו להשוות תפוח מול תפוח. בלי מפרט – אתם משווים שכבה אחת זולה מול שתי שכבות יקרות, ולא יודעים את זה. רוצים להתחיל? הנה מדריך הכנות לאיטום שיעזור לכם להיכנס לשיחה מוכנים.
שלבי איטום מרתף – מה צריך לקרות לפני שמכסים בעפר
איטום מרתף נכון עובד לפי שלבים מסודרים שאתם צריכים לדעת לבדוק. נתחיל מהרצפה: בטון רזה – שכבת הבסיס הראשונה, ועליה מניחים שתי שכבות יריעות ביטומניות. הסיבה לשתי שכבות היא פשוטה – אם בשכבה הראשונה נוצר פגם קטן, השכבה השנייה תחסום את החדירה. על הקירות – יריעות חיזוק בנקודות הקריטיות, ובמרבית המקרים ביצוע בהתזה עדיף על יריעות מרותכות. למה? כי בהתזה מקבלים הדבקות של 100% לכל מילימטר של הקיר, בעוד שריתוך יריעה לקיר מניב בממוצע 65-70% הדבקות בלבד. ולא בגלל שהחומר רע – בגלל שעובדים בשיטה לא נכונה, מחזיקים מלמעלה ומגללים במקום לרתך נכון.
אחד הנושאים שאנשים מתעלמים ממנו לחלוטין הוא עצר כימי (וואטר בר) – הרצועה שמונעת חדירת מים בהפסקות יציקה, כלומר: במפגש בין רצפת המרתף לקיר שנוצק עליה. זה הנקודה הרגישה ביותר בכל מרתף. עצר כימי אינגרופילי – קולט מים, מתרחב, סותם כל חור. העלות של עצר כימי היא בסביבות 20 שקל למטר. על מרתף של 100 מ"ר – אנחנו מדברים על 2,000-3,000 שקל לכל היקף המבנה. סכום כל כך נמוך שאם קבלן האיטום שלכם לא מזכיר את זה, זו נורת אזהרה. פרטים נוספים על איטום מרתף – כולל מה לבקש מהקבלן – אצלנו באתר.
עוד נקודה קריטית: הכנת השטח. אודי הדגיש שרוב הכשלים באיטום מרתף לא מגיעים מחומר גרוע – הם מגיעים מהכנת שטח לא מספקת. קבלנים מתעצלים, עושים את ההכנות בצורה חפיפה כי זה לא נראה בסוף וזה לא מדוד. החומר הכי טוב בעולם – ולו את נאפופלקס הגרמני עם תקן אירופאי 15814 – לא יצליח לאטום בצורה טובה אם השטח מתחתיו לא נוקה, לא הוכן ולא הוסר ממנו אבק. תדרשו לראות תמונות מכל שלב. אם הקבלן לא מתעד – זה בעיה. ראו עוד בנושא התזת קירות מרתף ואיך זה אמור להיראות בשטח.
קורות קשר – הנקודה שרוב הקבלנים מדלגים עליה
קורות קשר הן כל אותן יציקות שנמצאות בהיקף הבית, שעליהן בונים את הקירות. אם הבית יושב על כלונסאות – קורות הקשר מחברות בינן ואז יוצקים את הרצפה ומתחילים לבנות. החיבור בין יציקת הבטון לבין הבלוקים שמונחים עליה – זוהי נקודת תורפה מרכזית. בלוקי בטון הם מאוד נקבוביים, הם סופגים לחות, והחיבור בין יציקת בטון לבלוק הוא מעבר בין שני חומרים שונים לחלוטין – בדיוק כמו הפסקת יציקה במרתף. אם לא מטפלים בזה – המים יודעים לחלחל.
הטיפול הנכון: שכבה אחת של ארבצת צמנטית על כל ההיקף של קורות הקשר – על כל החיבור בין הבטון לבלוקים. הארבצת הצמנטית היא כשלעצמה מערכת איטום, ועליה מוסיפים חומר איטום צמנטי נוסף כמו ספקוט 730. עלות ממוצעת לאיטום קורות קשר: כ-4,000 שקל – זה הממוצע, כמובן שכל בית לגופו. יש כאלה שקבלן השלד מציע לבצע את זה כחלק מהחבילה שלו – ואם הוא מתחייב לביצוע עם מפרט ויש לכם מפקח שיבדוק, זה קביל. אבל אם אתם סוגרים קבלן איטום – תגרמו לו שיכסה הכל מגובה האפס ומטה, כולל קורות קשר, עם אחריות מלאה. עוד טיפים חשובים לבניית מרתף נכון – כולל סדר הביצוע המומלץ.
ודבר שהרבה אנשים לא יודעים: ביטומני עולה על צמנטי, אבל צמנטי לא עולה על ביטומני. כלומר: אם בנייתם את המרתף עם חומר ביטומני, ועכשיו רוצים לחבר לחומר צמנטי – זה עובד. החיבור ההפוך – לא עובד. החומר הצמנטי פשוט לא נתפס לביטומני. זה קריטי לדעת כשאתם תכננים מי מבצע מה ומה מחבר למה. קבלן איטום אחד שמכסה את כל המעטפת התחתונה – מהרצפה, דרך קורות הקשר, עד גובה האפס – זה הפתרון הכי נקי. כאן תמצאו טיפים נוספים לאיטום רצפת מרתף שכדאי לקרוא לפני שמתחילים.
איטום חדרים רטובים – שכבות, רובה, ועלות שמפתיעה לטובה
לכל אחד מאיתנו יש בערך 3 חדרים רטובים בבית – מקלחת, אמבטיה, שירותים. עלות איטום חדר רטוב: 1,500 עד 2,000 שקל לחדר. זה כסף שמוציאים פעם אחת ומקנה שקט לשנים. אז מה השלבים? מתחילים עם איטום צמנטי על הרצפה – מריחה, אשפרה (שמירה על לחות שלושה ימים כדי שלא יסדק), ועליו איטום ביטומני. יש כאלה שמוסיפים פוליאורתן ביטומני כשכבת ביניים. על האיטום מגיע בד גאוטכני, על זה אומסוּם, על זה דבק, ועל זה הרצפה.
על הקירות – ואתם מדברים על קירות בלוק בטון, לא גבס – מורחים ארבצת צמנטית, עולים עם הביטומן כחמישה סנטימטר מעל גובה הריצוף, ומשם ממשיכים עם ארבצת, טיח מיישר, איטום צמנטי, דבק וריצוף. כל המערכת הזאת – כשהיא מבוצעת נכון – הופכת את הקיר והרצפה לאטומים לחלוטין. מדריך איטום אמבטיה שלנו מסביר את השכבות בדיוק.
ועכשיו לנקודה שאנשים מעט מדי מכירים: הרובה. הרובה שמכניסים בין הקרמיקה היא קו ההגנה האחרון של מערכת האיטום. רובה רגילה היא נקבובית, סופגת מים, ולאורך זמן מאפשרת חדירה. רובה אפוקסית דו-רכיבית – כמו פוגלפוגה של קרקול (חברה איטלקית עם תקן ישראלי 1661) – אינה נקבובית, אינה סופגת מים, ומחזיקה לשנים. ותשמעו את זה: ההפרש בין רובה רגילה לרובה אפוקסית בבית שלם הוא פחות מ-2,000 שקל. פחות מ-2,000 שקל לכל הבית. פעם חששו מהאפוקסית כי היתה מתקשה מהר – היום ניתן לעבוד עד 40 מעלות ויש חומר ניקוי. תחשבו כמה כסף תוציאו על נוי – ותכניסו את הסכום הזה לתקציב.
איטום גגות – יריעות, שיפוע, בידוד טרמי ו-SRI
גג הוא מערכת שמצריכה התייחסות משני כיוונים: איטום מפני גשם ולחות מצד אחד, ובידוד טרמי מצד שני. הרבה אנשים מבלבלים בין השניים – ושואלים אותי על איטום בעוד שהם מתכוונים לבידוד. אז קודם כל הבחנה בסיסית: בידוד טרמי = לצמצם חום בקיץ וקור בחורף. איטום = למנוע חדירת מים. שניהם נדרשים, ורוב הבעיות מגיעות כשאחד מהם לא בוצע. 70% מהחום שנכנס לבית נכנס דרך הגג – בית בלי בידוד טרמי בגג הוא בית שישן בחמישים מעלות בקיץ.
מבחינת בידוד – פוליאורתן מוקצף בהתזה, לפחות 3 ס"מ, ואני ממליץ על 5 ס"מ. זה משהו שצריך להגדיר לקבלן מראש, כי הוא לא יגיד לכם שלא עשה. הבידוד לפני האיטום – או לאחריו, בשיטת גג הפוך (יריעות ועליהן בידוד ועליהם חצץ). בשיטת הגג ההפוך – מערכת האיטום מוגנת מהשמש ומחזיקה שנים ארוכות. טיפים לאיטום רצפת מרתף ולגגות שכדאי לקרוא לפני שסוגרים קבלן.
מבחינת האיטום עצמו – בגגות עובדים עם יריעות APP (לא SBS כמו במרתפים). שתי שכבות של 4 מ"מ, או שכבה אחת של 5 מ"מ – אמרנו לא קריטי, העיקר שמגיעים ל-5 מ"מ כולל. פריסה מהחלק הרחוק ממרזב לכיוון המרזב, עם 10 ס"מ חפיפה בין יריעות, ריתוך מלא של 100% שטח היריעה לתשתית. זה קריטי: קבלן שמרתך רק את החפיפות ולא את כל פני השטח – גם אם עשה עבודה נהדרת – מסתכן שיצור כיסי אוויר שבהם מים יצטברו ויחלחלו. הגריגת על היריעה – תמיד לבן (בגגות חשופים), בגלל ה-SRI – מקדם החזרת קרני שמש. ככל שה-SRI גבוה יותר (עד 100%), כך פחות חום נקלט. דרשו מהקבלן SRI של לפחות 0.81 מהחומר.
נקודות חיזוק – הפינות הן נקודת הכשל הגדולה ביותר בגגות. שם החום והקור גורמים להתכווצות והתפשטות של היריעה. יריעת חיזוק בפינות, ריתוך ליריעה ולקיר, וחיזוק עם סרגל מתכתי עם מסטיק פוליאורתני שמונע חלחול מאחורי היריעה – זה הסטנדרט. תקן ישראלי **1430** מגדיר את איכות היריעה, ותקן **545 חלק שניים** מגדיר את שיטת הביצוע. אם הקבלן לא מזכיר את שני התקנים האלה – תשאלו.
הבדל בין גג מרוצף לגג חשוף – ומה זה שינוי בבחירת החומר
גג חשוף – אין שום דבר מעל יריעות האיטום. השמש יורדת עליהן ישירות. בגג כזה חייבים APP (ולא SBS) ויריעה עם גריגת לבן בצד העליון. גג מרוצף – הריצוף מגן על יריעות האיטום מהשמש. במצב כזה ניתן גם להשתמש בחומרים משחתיים (נאפופלקס, פלקס), כי הם לא חשופים לקרינה ישירה. מעשית – זה פותח אפשרויות יותר זולות בגג מרוצף. אבל עדיין – תדרשו שהאיטום יהיה רצוף ומרותך כמו שצריך, לא כפתרון "זול יותר" שיכשל בחמש שנים.
ועוד עניין שמפתיע אנשים: כשמחשבים כמות חומר לגג – לא כופלים ב-1 אלא ב-3. יריעה ביטומנית על גג מחוספס (ולא על משטח חלק) – השטח הממשי שהחומר מכסה גדול פי כמה מהשטח הנומינלי. גג של 220 מ"ר? תגידו לחומרן שתביא כמות ל-660 מ"ר. ולא שזה כלל מוחלט לכל מקרה – אבל ככלל אצבע, כפלו ב-3 את שטח הגג לצורך חישוב כמות חומר בהתזה. מדריך איטום בית פרטי – לפרטים נוספים על כמויות ועלויות.
מה לדרוש מקבלן האיטום – ו-5 שאלות שחייבים לשאול
הנקודה הכי חשובה של כל הפגישה שלנו היתה זו: לבחור קבלן על בסיס מחיר בלבד – זו הטעות הגדולה ביותר בבנייה פרטית. אנשים יודעים להשוות 2,000 שקל מול 3,000 שקל. אבל הם לא יודעים להשוות מה בכלל נכלל בכל סכום. קבלן שגובה 2,000 שקל ומציע שכבה אחת בלי הכנות – ביצוע גרוע ממנו של 3,000 שקל עם שתי שכבות, עצר כימי, והכנות מלאות. מניעת נזילות מהשלב הראשון – ממש ממש כדאי לקרוא לפני שסוגרים.
אז מה לדרוש מהקבלן? ראשית – כתב כמויות עם מפרט חומרים מפורט. שם החומר, יצרן, תקן, עובי שכבה, מספר שכבות. שנית – מה כולל הטיפול בהפסקות יציקה: עצר כימי? ריבועי ביטומן? שלישית – מה ה-SLA של האחריות ומה בדיוק היא כוללת – החלפת חומר בלבד? כולל פירוק ריצוף? רביעית – האם הקבלן עובד עם נציג טכני של יצרן החומרים שמגיע לשטח ובודק את הביצוע? חמישית – בקשו המלצות ואמתו אותן. התקשרו ישירות לפרויקטים קודמים. רשימת הספקים המומלצים שלנו – שם אפשר להתחיל.
גם נקודה שעלתה בשאלות: בית שהרצפה שלו כבר בנויה וקשה להגיע לקירות החיצוניים – לא הכל אבוד. יש יריעות ביטומניות שמדבקות לבטון ואפשר להניח אותן על קיר הנגד (קיר השכן, קיר העפר), ועליהן לצוק את קיר המרתף שלכם. החשוב: האיטום חייב להיות על הקיר שלכם, לא על הקיר של השכן. אחרת – ביצעתם טובה לשכן ונשארתם בלי הגנה. זה מצב שנתקלים בו לעיתים בבנייה צמודה.
מזגנים על הגג, מסגנים ומעברי צנרת – נקודות שמעטים מכירים
שאלה שעלתה בשידור חי: מה לשים דגש עליו כשמתקינים מזגן על גג עם יריעות? התשובה: אף פעם לא להניח רגלי מתכת ישירות על יריעת האיטום. לחץ נקודתי + חום קיץ + יריעה גמישה = חור. תמיד להניח מתחת לרגליים פלטות גומי, עץ, או ריצוף מפזר לחץ שמרחיב את הנקודה המגע. ולגבי הצינור שנכנס מהמזגן לתוך הבית – לעולם לא ישירות מלמעלה למטה. המים יחלחלו. הצינור צריך לעשות "U תחתון" – מעין קשת שמונעת מהמים לגלוש בתוך הצינור פנימה. לגג עצמו – הפתרון המקצועי נקרא מקל סבא: צינור שיוצא מהגג, ה"ראש" שלו עטוף בקוביית בטון מאוטמת, והצינור של המזגן נכנס לכיוון שמאפשר סיפון.
בנושא מרפסות וחדרי רטובים – חגורות ביטומן ביציאה מחדרים רטובים לחוץ הן חובה. בכל מפגש קיר-רצפה, בכל מעבר חוץ-פנים – חגורה. זה הפרט שמפסיק 80% מהנזילות בדירות. במפגשי קיר לקיר ובמפגשי קיר-רצפה – סיליקון, לא רובה. הרובה לא גמישה מספיק לספוג תנועה. סיליקון פוליאורתני מספיק גמיש ואוטם את הכל. ובנושא איטום רצפת מרתף – כדאי לקרוא גם את הסרטונים הקשורים שיש לנו בערוץ, ספציפית על הסדר הנכון של השכבות.
מפרט מוצע לאיטום מרתף – ולקיחתו לפגישה עם קבלן
אני רוצה לתת לכם נקודת התחלה מוצקה. מפרט בסיסי לאיטום מרתף: (1) הכנת שטח – שטיפה בלחץ, הוצאת שכבה רופפת, ייבוש. (2) בטון רזה רצפה. (3) שתי שכבות יריעות ביטומניות (SBS, לפחות 4 מ"מ כל אחת). (4) עצר כימי אינגרופילי בכל הפסקות יציקה. (5) על קירות – התזת חומר ביטומני עד גובה האפס. (6) מעל האיטום – תבנית ביצים (פלטת ניקוז) שמרחיקה מים מהמבנה. (7) לקירות פנימיים – ארבצת צמנטית ועליה פיניש צמנטי. תוודאו שהקבלן מתחייב לכל הסעיפים האלה בחוזה כתוב.
מפרט בסיסי לאיטום חדר רטוב: (1) איטום צמנטי על הרצפה – מריחה, אשפרה 3 ימים. (2) איטום ביטומני / פוליאורתן ביטומני. (3) בדיקת עובי עם קיסם בכמה נקודות. (4) בד גאוטכני. (5) אומסוּם, דבק, ריצוף. (6) קירות – ארבצת צמנטית, ביטומן 5 ס"מ מעל הריצוף, ארבצת, טיח מיישר, איטום צמנטי, דבק, ריצוף. (7) רובה אפוקסית דו-רכיבית לכל המפגשים. תרצו ליהנות מעלויות בנייה ריאליות? כנסו למדריך שלנו.
ולפני שמסיימים – מי שעדיין בשלב התכנון: תשמרו שיפוע מספיק בגג כדי שיהיה לכם מספיק מקום לאחר הבידוד ולאחר היריעות. שיפוע נמוך מדי = מים עומדים = כשל עתידי. זה משהו שאדריכל ולא קבלן האיטום אחראי עליו – אבל קבלן האיטום הטוב יגיד לכם אם השיפוע לא מספיק. ואם הוא לא מגיד – שאלו. עיכובים בבנייה – הרבה פעמים מגיעים מבעיות איטום שמתגלות מאוחר. קראו גם שם. ואם אתם רוצים ליווי מקצועי של כל תהליך הבנייה – הצטרפו לחבילת הליווי שלנו. אנחנו עוברים עם אנשים מהשלב הראשון עד המפתח, כולל בדיקת ביצוע האיטום בשטח.
שאלות ותשובות – מה ששאלו בשידור חי
שאלה: מה עדיף על קיר מרתף – התזה או יריעה?
תשובה: התזה, בלי ספק. יריעה מרותכת נותנת ממוצע של 65-70% הדבקות. התזה – 100% כיסוי על כל מילימטר. העבודה עם יריעה על קיר אנכי מצריכה שלושה אנשים לפחות (שניים אוחזים, אחד מרתך מלמטה למעלה) ורוב הקבלנים לא עובדים ככה. בפועל – התזה עדיפה בכל מקרה.
שאלה: האם צריך לעשות איטום מצד פנים בקורות קשר?
תשובה: לא. במצב רגיל, אם בוצע איטום חיצוני נכון – אין צורך. המטרה היא לעצור את המים מבחוץ, לפני שהם חודרים. איטום פנימי לאחר שהמים כבר בפנים – פחות יעיל ופחות הגיוני. יש מקרים מיוחדים (קרקעות תופחות, לחצים חיצוניים) שבהם שוקלים גם פנים – אבל זה כל מקרה לגופו.
שאלה: APP לעומת SBS – מה ההבדל בפשטות?
תשובה: APP הוא יותר גמיש ועמיד בחשיפה לשמש – בשביל גגות חשופים. SBS הוא פחות גמיש, יתר עמיד בלחץ – בשביל תת-קרקעי (מרתפים). הכלל: גגות = APP, מרתפים = SBS.
שאלה: אם הקבלן נותן אחריות 10 שנים – האם מספיק?
תשובה: האחריות טובה אבל לא מספיקה. גם אם הקבלן מגיע לתקן – אתם עדיין צריכים לפרק, לתקן, לחכות. הלחות כבר חדרה לקיר. מכאן דרך ארוכה עד שיבש לגמרי. עדיף לשלם 30-50% יותר על איטום נכון מההתחלה מאשר לסמוך על האחריות.
שאלה: יריעות HDP לעומת יריעות ביטומניות במרתפים – מה עדיף?
תשובה: HDP עדיף – חזק יותר, נדבק טוב יותר לבטון, עמיד יותר בפני תנועת קרקע. בפרויקטים גדולים ובניינים רב-קומתיים – HDP הוא הסטנדרט. יקר יותר, אבל כמו שאמרנו – ההפרש הוא חצי אחוז מהפרויקט. פרטים על חיבור יריעה כפולה – כדאי לעיין.
שאלות נפוצות – FAQ
