איטום הבית – המדריך המלא עם חברת א.צ טכנולוגיות | טיפים מהשטח

כשבניתי את הבית שלי, הייתה לי הבנה סבירה בבנייה – לא רעה בכלל – אבל בנושא האיטום? הייתי עדיין ירוק. ניגשתי לשלושה קבלנים, קיבלתי שלוש הצעות, ובחרתי את הבינוני מבחינת מחיר. הסתמכתי על המלצה אחת של אחד הקבלנים שהיו אצלי – ותו לא. אחרי הבנייה הוא פשוט נעלם לי. כאילו לא הייתה לי שום דרך לדעת מה תקבל, איך הוא עבד, מה קרה אחרי שנה של גשם. זו בדיוק הטעות שלי – ואני לא רוצה שאתם תעשו אותה.

בפרק הזה של הפודקאסט של קהילת בונים בית הזמנתי את אודי ואת גיא מחברת א.צ טכנולוגיות מתקדמות לבנייה – חברה שמספקת חומרי איטום לקבלנים בכל הארץ, כולל בפרויקטים ענק כמו הרכבת הקלה, הרכבת המהירה לירושלים ושדה התעופה בתמנע. הם רואים בשטח מה קורה בפועל. הם יודעים אילו קבלנים עובדים טוב ואילו לא. ולפני שתבחרו קבלן איטום לבית שלכם – הפרק הזה הוא בדיוק מה שאתם צריכים לשמוע.

למה איטום הוא הנושא שגורם לכי הרבה כשלים בבנייה

אודי פתח את הדברים בצורה ישירה: האתגר הגדול ביותר בענף הבנייה כיום הוא כוח אדם מוכשר ומקצועי שיודע להשתמש בטכנולוגיות החדשות – לא רק במה שהיה לפני 20-30 שנה. עולם האיטום לא מוסדר מספיק. אין סף כניסה ברור, אין חובת הסמכה אחידה, ולמרות שיש קורסים לאיטום מורשה – כל אחד יכול לצאת בוקר, לקנות חומרים, ולהגדיר את עצמו קבלן איטום. התוצאה? שוק הבנייה הפרטי רווי בקבלנים שאינם מקצועיים מספיק, וזה גורם לנזקים עצומים לבעלי בתים.

גיא, שעובד כמבקר איכות בחברה ומגיע לאתרי בנייה מדי יום, הוסיף נקודה חשובה: לא כל קבלן שעושה עבודה לקויה הוא קבלן רע. "כל אחד שקם בבוקר והולך לעבודה רוצה לעשות את העבודה שלו בצורה טובה," הוא אמר. "אבל יש עומסים, לחצים, לוחות זמנים. ולפעמים בדיוק בנקודות הקריטיות – שם נופלים."

תקציב האיטום – הטעות הגדולה שרוב הבונים עושים

לפני שנכנסים לאיך לבחור קבלן – צריך לדבר על כסף. ורוב האנשים לא מכניסים אל תקציב הבנייה שלהם מספיק כסף לאיטום. אנשים שקונים קרקע, מזמינים אדריכל, בונים – לא בהכרח לוקחים בחשבון את נושא האיטום בשלב הראשוני. ואז כשמגיע שלב האיטום – פתאום נראה שחורגים מהתקציב.

אודי נתן את המספרים: איטום סטנדרטי עולה כ-1% מערך הבנייה. איטום פרימיום יעלה כ-2%. כל אחד עושה את המתמטיקה שלו – אבל ההפרש בין שניהם הוא קטן יחסית לתמונה הכוללת. מה שגדול הרבה יותר הוא עלות התיקונים אם האיטום נכשל, ובעיקר במרתפים. עלויות תיקון של נזילות בתת-קרקעי הן אדירות – לפעמים עשרות ומאות אלפי שקלים. "הפורצלן תמיד אפשר להחליף," אמרתי שם. "חצי שנה, שנה, חמש שנים – קצת אבק, יומיים של רעש, וממשיכים. אבל כשיש תקלות בתת-קרקעי? הפתרונות קיימים, הם יקרים מאוד, ולפעמים זה גובל בבלתי אפשרי."

לכן אנחנו תמיד אומרים בבונים בית: אל תחסכו בתשתית. תחסכו במטבח, תחסכו בדלתות – אבל בחשמל, באינסטלציה ובאיטום – שם אין מקום לחסכנות. זה לא נושא סקסי, זה מתחת לאדמה, אף אחד לא רואה אותו – אבל כשיש בעיה, כל היופי שיצרתם בבית עלול להתקלקל בגלל נזילות מים.

איך בוחרים קבלן איטום בצורה נכונה

ריכזתי עם גיא ואודי את הדרך הנכונה לבחור קבלן איטום – ולא רק על בסיס מחיר. כמו שאמרתי בפתיחה, בחירת הקבלן שהצעת המחיר שלו הייתה "באמצע" הייתה טעות. אז מה עושים?

שאלו שכן שסיים לבנות לפניכם 2-3 שנים. לא מספיק שהבית נראה טוב – שאלו אם היו בעיות לאחר עונת גשמים. האם הקבלן חזר לתקן? איזה שירות הוא נתן? בנושא האיטום – "יש נזילה או אין נזילה" זה בדיוק הבחינה הנכונה. רואים את זה מיד.

בדקו מול ספק החומרים. אודי הסביר שאפשר – ואף רצוי – לפנות ישירות לחברות שמספקות את חומרי האיטום ולבקש המלצה על קבלן שהם מכירים ועובד עמם. "אצלנו," אמר אודי, "קבלנים חייבים לקבל הסמכה כדי לעבוד עם מערכות מתקדמות. לא כל אחד יכול פשוט לקנות חומר."

בקשו מפרט מפורט – לא רק מחיר. גיא נתן דוגמה מצוינת: קבלן אחד מגיש הצעה שכתוב בה "יריעות גג 60 שקל למ"ר × 180 מ"ר = X שקל". קבלן אחר מפרט: ניקוזים, אגלות, מעקות, קופינגים, רצועות חיזוק, רצועות חיפוי, כל שלב בפני עצמו עם עלות. המפרט המפורט הוא הסימן הראשון שאתם מתמודדים עם מקצוען.

בקשו שיציין את שם המוצר – לא רק "יריעות 4 מ"מ". שאלו: איזה יצרן? יריעות של מי? כנסו לאתר היצרן, קראו את המפרט הטכני. לפעמים תגלו שהחומר שמציעים לכם לא מתאים כלל לשימוש שנדרש ממנו.

גג לעומת מרתף – סרט אחר לגמרי

אחת הנקודות החשובות ביותר בשיחה שלנו: איטום גג ואיטום מרתף הם שני עולמות שונים לגמרי. בגג – מערכת האיטום הנפוצה ביותר היא יריעות ביטומניות, ויש לנו תקן ישראלי 1752 שמגדיר בדיוק כיצד יש לבצע. כל קבלן שמאטם גגות עם יריעות ביטומניות חייב לעבוד לפי התקן הזה. אם לא ציין זאת במפרט – שאלו אותו ישירות.

שימו לב: 1752 – לגגות. לא 1572 – שהוא תקן לאלכוהול. זה נשמע מגוחך אבל גיא עצמו הדגיש את זה – הספרות קרובות ויש בלבול. תדאגו שאתם מפנים לתקן הנכון.

במרתף? מדברים על תקן 2752 לאיטום תת-קרקעי, שהיה בשלבי אישור סופיים בזמן שהשיחה שלנו התקיימה. כאן המשחה שונה לגמרי – יש להביא בחשבון את סוג החפירה (פתוחה מול סגורה), את רמת המים בקרקע, את הבתים הסמוכים. אדריכל לא בהכרח מתמחה בכך – עליכם כבעלי הבית להיות מודעים.

ביטומני לעומת צמנטי – מה ההבדל ומה מתאים למה

איטום ביטומני מבוסס על ביטומן – תוצר לוואי של נפט שניתן לזהות לפי צבעו השחור. הוא גמיש יותר מאיטום צמנטי ומועדף לאיטום מרתפים מבחוץ, לרצפות חדרי קירור, למרפסות. המערכות הביטומניות כוללות יריעות שמחברים ביניהן על ידי ריתוך (הנחת להבה שממיסה את הביטומן) – וכך יוצרים "שטיח" מחובר אחד.

איטום צמנטי מכיל מלט שמשלבים עם פולימרים (לטקס) שנותנים לו גמישות. הוא נדבק מצוין לבטון, עמיד בתנועות מבנה ומסוגל לגשר על סדקים קטנים. הוא מועדף לאיטום שלילי – כשאין גישה לצד החיצוני של המרתף ומאטמים מבפנים.

מהו איטום שלילי לעומת חיובי? איטום חיובי – המים פוגשים קודם את מערכת האיטום, ורק אחר כך את המבנה. זה אידיאלי. איטום שלילי – המים פוגשים קודם את המבנה ורק אחר כך את האיטום. הוא "שלילי" כי בינתיים המים כבר נכנסו לתוך הבטון, יוצרים קורוזיה בברזלים ומחלישים את המבנה לאורך זמן. לפעמים אין ברירה – אין גישה לצד החיצוני – אבל תמיד יש לשאוף לאיטום חיובי.

חשוב לדעת: לחומרים ביטומניים אין עדיין תקינה ישראלית (רק תקינה אירופית). לחומרים צמנטיים – יש תקן ישראלי חדש שאומץ מאירופה. בקשו מהקבלן שלכם שיציין האם החומר עומד בדרישות תקן. זה לא בדיקה מסובכת, אבל היא מספקת רמת ביטחון נוספת.

עולם האיטום המתקדם – EPDM ו-HDPE

אודי הסביר שטכנולוגיות האיטום התקדמו עצומות בעשר השנים האחרונות. שתי מערכות שהוזכרו בפרק הן יריעות HDPE ו-EPDM – יריעות שמגיעות בעובי אחיד מהמפעל, עמידות לעשרות שנים, ובחלק מהמקרים אפילו מסוגלות ל"ריפוי עצמי" – כלומר, אם נוצר חור ביריעה, יש בה חומר שמתנפח במגע עם מים ומאטים את הפגיעה.

המערכות המתקדמות הללו מציעות יתרון משמעותי נוסף: חלקן נדבקות ישירות לבטון. מה שזה נותן לנו? אם יש פגיעה פיזית ביריעה, המים נכנסים אבל לא מחלחלים בין מערכת האיטום לבין המבנה. צריך מקרה מאוד נדיר שבו גם יש חדירה וגם יש סדק שמוביל את המים פנימה – ולפי התקן, בטון נכון לא אמור לאפשר חדירה של יותר מ-20 מ"מ. אודי שינה מסגרת בצורה נחמדה: "זה כמו לעבור מטלפון חוגה לסמארטפון. אנחנו הולכים קדימה בכל תחומי החיים – גם באיטום."

ההכנות לפני האיטום – 70-90% מההצלחה

אחת הנקודות שגיא הדגיש ביותר בכל השיחה: "ההכנות לפני האיטום הן 70-80 אחוז, לפעמים 90 אחוז, מההצלחה." לא החומר. לא הקבלן. ההכנת השטח.

מה זה אומר בפועל? כשמגיע קבלן לאתר ורואה שטח בטון שלא מוכן – יש ממנו בעיה. הבטון צריך להיות נקי, יציב, ללא "סגרגציה" – כלומר, ללא מקומות שבהם ניתן לראות את האגרגטים שבתוך הבטון. אם רואים חלקים כאלה – יש לטפל בהם לפני שמתחילים את האיטום.

גורם נוסף: גיל הבטון ורטיבותו. התקן מדבר על המתנה של 28 יום לפני איטום – מי שיש לו אתר בנייה יצחק על זה, כי אי אפשר להמתין כל כך הרבה זמן בלוחות הזמנים הישראליים. "בשוויץ הכל מסודר, הפרות רועות ליד הבית שבונים" – אמרתי בבדיחה – "כאן? הכל בלחץ, קדימה קדימה." אבל יש מינימום שצריך לכבד, ויש מערכות "סלחניות" יותר שמאפשרות יישום מוקדם יותר. ודאו שהקבלן שלכם מכיר את ההבדלים.

ועוד נקודה שעלתה: אסור לאטם על בטון רטוב שנמצא בגשם. חלק מהמוצרים מתאימים לתשתית לחה אבל לא נוזלת – אבל בטח לא ניתן לתזות חומר על בטון שטפטף לזה עתה. לכן חברת א.צ מגיעה לאתרים, מבצעת "פתיחת מלאכה" – בדיקה ספציפית לאותו מבנה – ומנחה את הקבלן.

עוצר מים כימי – הדבר הקטן שמונע את הבעיות הגדולות ביותר

אחת מהמלצות הזהב שעלו בפרק: עוצר מים כימי. זהו רצועת גומי – בחתך של בערך 2×3 ס"מ, שמגיעה בגלילים – שמונחת בתפר שבין הרצפה לבין קיר המרתף. זה השלב שבו הקבלן מניח את התפסנות, ולפני שיוצקים את הקירות – צריך שהרצועה הזו תהיה שם.

למה זה כל כך חשוב? רוב חדירות המים במרתפים מגיעות בדיוק מאותו תפר – המפגש בין הרצפה לקיר. זה מקום פגיע, זה נקודה שנבנית בשני שלבים (יציקת רצפה, יציקת קירות), ולכן יש שם פסקת יציקה. עוצר מים כימי, אם הוא קיים, סוגר את הפרצה הזו. עלות העוצר? זניחה. עלות התיקון אם לא שמו אותו? אלפי מונים.

כיצד לבדוק? בשלב שבו מחברים את הקיר לרצפה ומסדרים את התפסנות – בדיוק בנקודה הזו מגיעים לאתר ומסתכלים. "מספיק שהוא בא ומסתכל ורואה שיש שם את העוצר הכימי," אמר גיא. "יש או אין – אם יש, נהדר. אם אין – 'חברה, עוצר מים חסר לי פה, בבקשה להשלים'."

יש כמה סוגים: בנטוניט, פולימרי, עם מחזוריות שונה. שוב – פתרון בהתאם למבנה ולסביבה. פנו ליועצי מקצוע אם אתם לא בטוחים.

איטום קריסטלי – מה זה ומתי להשתמש

שאלה שעלתה מהקהילה ביום שצילמנו: האם כדאי להשתמש באיטום קריסטלי? אודי וגיא נתנו תשובה מאוזנת ומדויקת.

מהו איטום קריסטלי? גביש שמוספים לבטון ישירות במפעל, בשלב היציקה. הגביש יודע "להתפשט" בתוך סדקים קטנים בבטון – עד 400 מיקרון, פחות מחצי מ"מ – ולייצר סוג של "קוצים" שחוסמים מולקולות מים. כשיש סדקים שמתפתחים בבטון (וזה תהליך טבעי וצפוי – בטון מתכווץ ונסדק), הקריסטל פועל. זהו שכבת הגנה נוספת – לא תחליף לאיטום.

איך מוסיפים? פשוט מאוד – מבקשים מהמפעל (כמו רדי-מיקס) שיוסיפו את הגביש הקריסטלי למיקסר לפי כמות הצמנט בקוב הבטון. לא צריך קבלן איטום מיוחד לזה – רק קבלן שיודע לצקת בטון כמו שצריך. יציקה מוקפדת וצפופה היא תנאי הכרחי – אם היציקה לא טובה, הקריסטל לא יפעל כפי שצריך.

זוהי טכנולוגיה שקיימת כבר עשרות שנים בעולם ונחשבת "ירוקה". היא נפוצה במיוחד בבתים בהרים, שם הבית נמצא במגע עם קרקע מכל הכיוונים ורמת הרטיבות גבוהה. לגבאים שלא עושים מרתף אבל הבית נוגע בקרקע – מערכת זו מצוינת כשכבת הגנה נוספת.

חד-רכיבי לעומת דו-רכיבי – מה הקבלן שלכם בוחר ולמה

מושג שעלה בשיחה ולא תמיד מוסבר: חד-רכיבי לעומת דו-רכיבי.

חד-רכיבי – חומר מוכן לשימוש ישיר. פשוט לשימוש, אמין, הנפוץ ביותר. חסרונו: בעונת חורף, זמן ייבוש ארוך יחסית.

דו-רכיבי – מורכב משתי מרכיבים נפרדים (נניח, ביטומן ורכיב אחר) שהקבלן מערבב לפני הביצוע. מתקשה הרבה יותר מהר, מה שהופך אותו לאטרקטיבי במיוחד בעונת גשמים ובפרויקטים שבהם הלוחות הזמנים לחוצים. "אם בקיץ צריך ארבעה ימים לייבוש – בחורף, עם חומר חד-רכיבי, ייתכן שתצטרכו ארבעה ימים נוספים. עם דו-רכיבי? אולי יומיים."

יש גם אמולסיות ביטומניות – ביטומן בתוך חבית, לצד "אבקה" שמחצה את הנוזלים מהחומר על ידי ריאקציה כימית. המפגש הזה יוצר קליפה יבשה תוך דקות – מה שמאפשר לקבלן להתקדם מהר מאוד ולאטם בו ביום.

מה לדרוש מהמפרט – הרשימה המלאה

אחד הדברים שביקשתי מגיא ואודי: מפרט גנרי שכל בוני בית יכול לקחת ולבקש מהקבלן. הנה עיקרי הנקודות שצריכות להופיע:

• לגגות: עבודה על פי תקן ישראלי 1752 – ניקוזים, אגלות, מעקות, קופינגים, רצועות חיזוק, רצועות חיפוי, שלבים מפורטים.
• למרתפים: ציון ברור של שיטת האיטום (יריעות / התזה / משחה), הכנת השטח, עוצר מים כימי בתפר קיר-רצפה, יריעות הגנה על מערכת האיטום.
• שם המוצר + יצרן – לא רק "יריעות 4 מ"מ" אלא שם מלא וחברה.
• אחריות – כמה שנים ועל מה בדיוק.
• ציון תקן אירופי אם קיים (לחומרים שאין להם תקן ישראלי).
• פירוט כל פעולות ההכנה לפני תחילת האיטום.
• ביקור פיקוח של הספק – האם ספק החומרים מתלווה לאתר?

ולגבי יריעות הגנה – גיא הדגיש: "אם קיבלתם מפרט ולא רשום שיש הגנה על מערכת האיטום – צריכה לדלוק אצלכם נורא אדומה." יריעות הגנה לא רק שומרות על האיטום מפגיעות פיזיות – הן גם מסייעות בהרחקת מים מהמבנה.

הפיקוח בזמן ביצוע – כולם רוצים "קדימה", אבל מי שומר על האיכות?

אחת הסוגיות שעלו בשיחה הייתה הלחץ הנצחי שיש באתרי בנייה. קבלן מגיע, פועלים ממתינים, החומרים הגיעו – ואתמול פרקו את התפסנות ועדיין לא עברו מספיק ימים מאז. מה עושים? "יש מקרים שאנחנו ממש עוצרים בגופנו את העבודה ומבקשים לקבלן לא לעבוד," אמר גיא. "זה קורה. ולפעמים האחריות הכלכלית היא לא שלנו – הקבלן משלם על הפועל. אבל אני מסביר לו: בוא תעשה את הקלקולציה שלך. כדאי לך לחזור לכאן לתיקונים? ברגע שחוזרים לתקן – הרווח על הפרויקט הזה נגמר."

ולכן הפיקוח בנייה בנושא האיטום הוא קריטי. המפקח שלכם צריך לדעת מה אומר תקן 1752, לדעת מהן נקודות הקריטיות – האגלות, הניקוזים, הקופינגים – ולהיות שם כשמבצעים. אם אתם רוצים להיות נוכחים בנקודה ספציפית – ספרו למפקח. זה הזכות שלכם ואין שום סיבה לוותר עליה.

אודי הוסיף שחברת א.צ מפעילה צוות טכני של למעלה משבעה אנשים שמסתובבים בשטח ביחד עם קבלנים – לא רק מוכרים חומרים, אלא גם מבצעים פתיחת מלאכה, נותנים הנחיות ספציפיות למבנה, ומשמשים ככלי לגשר בין בעל הבית, המפקח והקבלן. "הנדסה פוליטית – זה חלק מהעבודה," הוא אמר בחיוך.

ייעוץ מקצועי – כן, יש גם יועצי איטום

אודי הזכיר עניין שהפתיע אותי קצת – יועצי איטום. בדיוק כמו שיש לכם יועץ חשמל, יועץ אינסטלציה, מעצבת פנים – יש גם אנשים שמתמחים ספציפית בתכנון מערכות איטום. הם לא בהכרח יקרים, ולפעמים הפתרון שהם יתנו – בייחוד אם הבית שלכם נמצא על מדרון, חצי בהר וחצי בחוץ, או בסביבה עם מי תהום גבוהים – שווה כל שקל.

הם יוכלו למשל להמליץ על מערכת שלא דיברנו עליה בפרק: מערכת הרחקת מים מהמבנה – לא רק לאטום אלא להפנות מים הרחק ממנו לפני שהם מגיעים לקירות. זה רלוונטי כשיש ריכוז מים חיצוני גבוה, כניסות צינרת ורבות לתוך המבנה, ביוב שחודר בנקודות. כל אלה – שיקולים שאדריכל לא בהכרח לוקח בחשבון, ויועץ איטום כן.

אגב – אם אתם שוקלים בריכה ביתית, שזה אחד הנושאים הכי מורכבים מבחינת איטום, ייעוץ מקצועי הוא ממש לא בגדר אופציה – הוא חובה.

שגיאות הנפוצות ביותר שתוכלו למנוע – בתכנון

עבור מי שמוצא את עצמו בתחילת הדרך, מניעת נזילות כבר בשלב התכנון היא הדרך הזולה והנכונה ביותר. הנה כמה מהנקודות הכי חשובות שאספנו:

1. לא לחסוך בתקציב האיטום. הפרש בין סטנדרטי לפרימיום הוא 1% מערך הבנייה. תשקיעו את ה-1% הנוסף.
2. לא לבחור קבלן רק לפי מחיר. בקשו המלצות ספציפיות ממי שסיים לבנות לפני 2-3 שנים ועבר חורף-שניים.
3. לבקש מפרט מפורט. מפרט שכתוב בו רק "יריעות 4 מ"מ" הוא לא מפרט.
4. לוודא עוצר מים כימי בתפר קיר-רצפה של מרתף – כן, לבוא ולראות שהוא שם.
5. לא לדחוף קדימה כשהבטון לא מוכן. הכנת השטח היא 70-90% מההצלחה.
6. לבדוק את ספק החומרים ישירות. פנו לחברה שמוכרת את חומרי האיטום ושאלו אם הקבלן מוסמך אצלם.

אם כבר יש לכם בעיה – שיפוץ אחרי נזילה הוא כלי קיים, אבל בקטגוריה אחרת לגמרי מבחינת עלויות ועוגמת נפש.

מה ציפינו לראות בשוק בשנים הקרובות

אודי סיים בנקודה אופטימית: הטכנולוגיות קיימות, הן מוכחות, הן עמידות לעשרות שנים. מה שפחות מתקדם עדיין הוא התקינה הישראלית – שלוקח לה הרבה זמן לאמץ טכנולוגיות חדשות. אבל בתקופה שהשיחה שלנו התקיימה – תקן חדש לאיטום תת-קרקעי (2752) היה בדרכו לצאת. וזה אומר שהשוק הולך לכיוון ברור, שהמודעות עולה, ושקבלנים שלא ילמדו – יישארו מאחור.

בסופו של הפרק, הנחתי לגיא ואודי לסכם. אודי אמר: "כל מי שמגיע דרך בונים בית אלינו – ועכשיו יש לו איטום מרתף – ממליצים על קבלנים שאנחנו עובדים איתם ויודעים בלב שלם שלא יצטרכו לחזור לתקן." גיא הוסיף: "תמיד ניתן לשאול. אין שאלה שעדיין לא ידענו לצאת עמה בתשובה."

אם אתם כבר בשלבי הכנסת כתב כמויות לפרויקט שלכם – ודאו שנושא האיטום מפורט שם כמו שצריך. ואם אתם בתכנית ניהול בונים בית – אנחנו מלווים אתכם גם בנושא הזה צעד אחר צעד.

שאלות ותשובות על איטום בית

אחת המסקנות הגדולות שלי מהפרק הזה היא שהשינוי מתחיל במודעות. כשבעל הבית מגיע לקבלן עם ידע – שמבקש מפרט, ששואל שאלות, שיודע מה זה תקן 1752, מה זה עוצר מים כימי – הקבלן מתייחס אחרת. לא כי הוא רוצה להונות – אלא כי לחץ הזמן, הנוחות, ההרגל – כולם דוחפים לקיצורי דרך. ובעל בית שיודע – הוא זה שמונע את קיצורי הדרך האלה.

אם יש לכם שאלות על בחירת קבלן איטום, רוצים לדעת מה לכתוב בחוזה, או פשוט רוצים לדעת יותר – הבלוג של בונים בית מלא בתוכן שיעזור לכם, ואנחנו תמיד זמינים בקהילה. כי כמו שאמרנו תמיד – אנחנו כאן כדי לשנות.

– תומר חן ריחאנה, מייסד קהילת בונים בית