סקר קרקע
היי בונים יקרים !
סקר וייעוץ קרקע , יודעים מה זה ? מדוע צריך ?
סקר קרקע – לעשות או לא לעשות?
הקשר בין סוג הקרקע ויסודות שזורים זה בזה. כך שכל סוג של קרקע חולית/כורכרית/חרסית וכו’ דורשות פתרון ביסוס שונה בהתאם לגודל ועומס המבנה. התשובה הכי טובה שקיבלתי לשאלה “האם אני צריך לעשות סקר?” הייתה של אחד היועצים אליו פניתי. לדבריו, פנה אליו בונה לאחר שקיבל את התוצאה מהשכן, ועל סמך “יהיה בסדר, נסתדר” וביקש דוח ללא קידוח על סמך הקידוח אצל השכן, היועץ כמובן סירב. בדיעבד, חלק מהמבנה קרס וחיסכון של פחות מ- 10,000 ₪ עלה לו קרוב ל- 200,000 ₪” + ייעוץ מלא. לפיכך, בדומה לסקר עצים או פגמים במבנה, ייתכן כי המגרש יושב על מאגר מים או סלע קשה וכל עבודת הביסוס הופכת למורכבת ויקרה. אלו לא המקרים הנפוצים אבל מתחת לקרקע הכל יכול להיות. למעשה, עוד לפני הפניה לאדריכל מומלץ להתחיל עם סקר קרקע. אגב, בחלק מהערים והמועצות קיימת חובה לסקר קרקע לקבלת היתרי הבנייה.
עלות סקר קרקע נע בין 2000ל-5000.
מתחילים
בפניה ליועץ קרקע מתברר כי ישנם 2 גורמים שאנו זקוקים לשירותיהם – הקודח ויועץ הקרקע והתשלום אף הוא נחלק לשנים. (א) קידוחים (ב) תוצר הסקר. הקודח הוא למעשה קבלן משנה של יועץ הקרקע. ניתן לקחת את השרות כיחידה אחת או לפרק את העבודה לשני רכיבים. (אני בחרתי לפרק, סקר לחוד וקידוחים לחוד חיסכון של כ- 20% בעלויות).
לאחר פניה למספר קודחי קרקעות הבנתי כי יש קודחי כלונסאות בלבד ויש קודחים שמתמחים בהוצאת דגימות קרקע לסקר. והשאלה הראשונה שנשאלת היא האם יש גישה למשאית. כאן הבנתי כי יש 3 דרכים לבצע את הקידוח. במקרה של מגרש עם גישה נוחה הקידוח יבוצע עם משאית (הכי זול), באמצעות כלי זחלי דמוי בובקט (מחיר ביניים), וידני (הכי יקר). בכדי לדעת מה העדפה אצלכם אפשר לקחת ככלל אצבע את שביל הגישה. משאית לפחות 3 מ’ מעבר, בובקט 1.4 מ’ וידני הוא רוחב 0.8.
את הקידוחים מבצעים בד”כ בשתי נקודות מרוחקות זו מזו במגרש, ולעיתים באלכסון, דוגמא.
מה כוללת הצעת סקר קרקע
בכל הצעה שמקבלים חשוב לשים לב למספר הקידוחים במגרש, עומק הקידוחים שדורש היועץ, בדיקת SPT ועלות ביקור נוסף בעת שמבצעים את היסודות. SPT היא בדיקת החדרה. לפיה מחדירים מוט חלול עם משקולת וסופרים את מספר הנקישות הדרושות להחדרת המוט לעומק מסוים. מדד זה נותן אומדן לצפיפות הקרקע בשכבות שונות ובעומק הנדרש. מכל שכבת קרקע אוספים דגימת חומר, והוא נאסף בתבנית או שקית עם ציון מיקום הקדח במגרש ועומק הדח ממנו הדגם החומר. את תוצרת הקידוח (האדמה) מעבירים ליועץ הקרקע והוא מוציא דוח קרקע, לפיו מהנדס הבניין מחליט איזה סוג של ביסוס יש להכין.
סעיף -3-רגילה משמעותה שניתן להגיע לשטח עם משאית קידוח. כל אופציה אחרת מייקרת את התפעול
במקרה זה עלות הייעוץ + הקידוחים היא 7,800 ₪ +מע”מ (קידוחי זחל/בובקט)
חשוב
קיימים אזורים בהם סוג הקרקע יחייב התייחסויות מורכבות לפתרון הביסוס וייתכן כי כל הפרויקט “יפול” עוד קודם להתחלה אם יתברר כי המגרש יושב על סלע וחפירה של מרתף יקרה מאוד. בנוסף, שיטות העיגון והביסוס של היסודות תמזער את טעויות הנדסיות ועשויה לחסוך כסף רב בהוצאות על כלונסאות או חיזוק המבנה בשיטות אחרות. בתים ללא סדקים (כמעט) הם דוגמא טובה לשימוש נכון בתוצאות סקר קרקע בבניית יסודות ובסוס הבית. ולכן, תכנון נכון ימנע בעיות עתידיות אלו.
מה מקבלים בסקר קרקע ואיך נראה הדוח
לאחר שהקודח מוסר את החומר שנקדח למעבדת יועץ הקרקע שבחרתם, זה האחרון מנתח את החומר שיצא מהקידוחים ומפיק דוח קרקע. להערכתי, לאור מבנה הדוח, רובו בשיטת “העתק הדבק” למעט החלק שמייחס ספציפית לקידוח הפרטי שלכם.
דוגמא חלקית מדוח טיפוסי
עלויות סקר קרקע
ההצעות לפני מע”מ נעו במקרה הזה החל מ- 7,500 ₪ ומעלה, ובממוצע 10,000 ₪. זאת עבור קידוח זחלי/בובקט + דוח סוקר. אם מפרידים את התהליך אז ניתן לנהל מו”מ על הקידוח וקצת (פחות) על הדוח. בכל מקרה ניתן לחסוך כסף בהפרדה.
במידה ויש לכם הרחבה ניתן להוזיל גם את הייעות וגם את הקידוח כיוון שהקודח נמצא באותו אזור והשינוע בין שטח לשטח הם קלות ולכן ניתן להוזיל מחיר לקבוצה .
תומר חן ריחאנה – עלויות ממוצעות בארץ הן 2500 לייעוץ + 1000 לכל קידוח ניסיון (כשאין דברים חריגים)
בשולי הדברים אך מרכזיים וחשובים.
במהלך הקידוחים חשוב להיות נוכח בשטח ולוודא כי המקדח אכן מגיע לעומק שנדרש. מתברר כי לא אחת קודחים לוקחים עבודות במחיר מוזל ומבצעים חלקי קידוחים. עבור חלקיות זו אם הכל “טוב” אז אין בעיה. אם יש בעיה הקודח כבר לא יהיה במגרש, והדבר יתגלה במקרה הטוב במהלך קידוחי הביסוס בפועל ובמקרה הפחות טוב לאורך חיי המבנה. לכם יהיה קשה להוכיח את הקשר הסיבתי. לכן חשוב להיות נוכח ולהבין מה הפעולה שנעשית לפי הפרוטוקול עליו חתמו מבצע הקידוח + יועץ הקרקע.
בהצלחה בהמשך התהליך!!!
שלכם , תומר חן ריחאנה
